שלום הרב, בזמן האחרון יש שאלה שמציקה לי: איך אני יכולה להאמין ש-ה אמיתי וקיים ושאנחנו צריכים לעבוד אותו, אם אין לי שום הוכחה שהוא קיים בכלל? כשיש לי שאלה באמונה איכשהו בסוף מגיעים לתשובה שזה האמונה ונסתרות ה. אם האמונה שלי לא כזאת חזקה איך אני אמורה ולהבין ולהאמין? איך אני אוכל להתחזק אם התשובה היא האמונה? אני מבינה שאלוקים הוא מעל האדם ושאנחנו לא יכולים להבין את הכל כי אדם לא יכול להכיל את זה.. אבל איך אני אמורה בדיוק להאמין ככה? איך מצפים ממני את זה?

בס"ד שלום רב, את שואלת שאלה יפה מאד, דברים כעין אלו הקשו על הרמב"ם מדוע מונה את מצוות האמונה כמצווה, ועוד הראשונה. שכן, בכדי לקיים את הציווי להאמין יש תחילה להאמין שיש מצווה.. לא עקרוני כרגע מה סובר הרמב"ם בעניין זה. התשובה שלי לשאלותייך היא לא 'תאמיני' אלא 'תלמדי אמונה'. אמונה היא לא ידיעה שכלית בלבד, וגם לא תחושה-הרגשה. אמונה היא מציאות של קשר עם בורא עולם. הקשר הזה קיים בינך לבין רבש"ע ולימוד האמונה יחשוף לך אותו, ישכלל אותו ויתן לו נוכחות גדולה ומעשירה יותר בחייך. ישנם כל מיני הוכחות קרובות לודאיות בדבר הקיום של בורא, על אף שתמיד אינם 100% כי אפשר על כל אולי זה אותו אחוז כמעט אפסי שטוען שזה מקרי.. הוכחות לוגיות אינן מוחלטות תמיד, ובעיקר לא ממלאות ביחס נפשי של קירבה אהבה ויראה. לכן, המצופה ממך הוא להשקיע זמן בלימוד אמונה. תשובה אחת מאתר כזה או אחר, ואפילו 'שיעור מפוצץ עם הוכחות חותכות' - לא אלו מה שיבנו בתוכך בצורה עמוקה ויציבה את האמונה. בהצלחה רבה,