שלום כבוד הרב. אדם שנוטל ה׳ מינים בשמיני עצרת לשם מצוות לולב האם עובר בבל תוסיף? הייתי בדיון עם חבר במקרה הזה ורציתי להגיד שמאחר שקלקל לגמרי המצווה (הן בזמן והן במעשה) אין כאן איסור בך תוסיף, אולם הוא אמר שתלוי אם איסור בל תוסיף הוא משום גברא או משום חפצא. האם הרב יכול אפשר להביא גם המקורות בבקשה? תודה

שלום וברכה. אדם שנוטל חמשת מינים בשמיני עצרת לשם מצוות לולב, עובר על איסור בל תוסיף, כיון שמדובר על הוספה על מצוה קיימת, ואין "חסרון" בזמן כיון שמדובר על המשך ישיר לחג סוכות כאמור לעיל, ואין חסרון במעשה כיון שמדובר על תוספת בגוף מצוה קיימת. גם על מצוה מחודשת לגמרי, יש שכתבו שעוברים על איסור לאו של "לא תוסיפו" (ראה במקורות). מקורות והרחבה: אני מצרף דברים שכתבתי בעבר. בספר דברים (ואתחנן ד' ב') נאמר: "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם". ונחלקו הראשונים בגדר איסור זה של "בל תוסיף". הרמב"ם (ממרים ב' ט') סובר שאיסור זה שייך כאשר מוסיפים איסור על תורה שבכתב או בע"פ ולומר שהוא אסור מהתורה או מדרבנן, וז"ל: "הואיל ויש לבית דין לגזזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה, מהו זה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בבר שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב בין בתושרה שבעל פה". אולם הראב"ד בהשגותיו (שם) וכן סוברים עוד ראשונים, שאיסור זה פירושו, הוספה על מצוות עשה קיימות כגון הוספת יום לסוכות וכיוצא בזה, וז"ל: "ולא תמצא איסור מוסיף אלא מצות עשה כגון לולב ותפילין וציצית וכיוצא בהן בין לשעה בין לדורות בין שקבעה בדבר תורה בין שלא קבעה". וכן משמע מהרמב"ם בעצמו ביחס לברכת כהנים (נשיאת כפיים י"ד י"ב): "אין הכהנים רשאין בכל מקום להוסיף ברכה על שלשת הפסוקים וכו' לא בקול רם ולא בלחש שנאמר: "לא תוסיפו על הדבר". וכן דעת רוב הראשונים והאחרונים שהעתיקו את דברי רש"י (דברים ג' ב'), וז"ל: "לא תספו - כגון חמש פרשיות בתפילין חמשת מינין בלולב וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו", משמע שרק על תוספת של מצוות קיימות יש איסור (ראה חינוך מצוה תנ"ד שהאריך בדברי הרמב"ם והחולקים). וכתב הרמב"ן שכמו רש"י מפורש להדיא בחז"ל: "וכך אמרו בספרי (ראה) מנין שלא תוסיף על הלולב ועל הציצית ת"ל לא תוסיפו, ומנין שאין פוחתים מהן ת"ל לא תגרעו. מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם, ת"ל הדבר, אפילו דבר לא תוסף עליו. אבל לא באלה בלבד אמרו, אלא אף הישן בסוכה בשמיני בכונה לוקה, כמו שמוזכר במסכת ראש השנה (כח ב), וכן אם יעשה החג ששה עובר בלאו הזה" (ועיין עוד ברמב"ן שם שהוסיף לדעתו, שאף על מצוה מחודשת לגמרי עוברים על איסור לאו, ועיין ברמב"ן (דברים ד' ב') שדן מדוע חז"ל לא עברו על לאו זה כשתיקנו מצווות קריאת מגילה וכיוצא בזה, וביאר שכיון שדרשו תקנה זו מהתורה בעצמה, לא שייך בזה איסור בל תוסיף (ועיין ברשב"א ראש השנה טז.) שכתב מעין זה וביאר שלחז"ל הדבר הותר מהסמכות שהתורה נתנה להם. בעניין הוספה על מצוות חג סוכות ביום השמיני כבר דנו הפוסקים, מרן השו"ע (תרס"ו א') כתב ע"פ הגמ' (סוכה מח) שאם אדם רוצה לאכול בסוכה ביום השמיני, יש לפחות בסכך מקום ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (32 ס"מ) לפני היום השמיני כדי לעשות הכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף. וכתב המ"ב (סק"ה) שרק נראה כמוסיף ולא מוסיף ממש, כיון שרק אם מתכוון להוסיף על המצוה עובר על איסור תורה של "לא תוסף עליו" (דברים י"ג א'). הרמ"א הוסיף שאם רוצים לאכול בסוכה לאחר החג - אין צריך לפחות בסוכה "דלא נראה כמוסיף רק ביום השמיני". משמע מדבריו שאיסור זה שייך רק סמוך לחג, וכמו שכתב המ"ב (סק"ו). כמו כן נראה שכל האיסור הוא דוקא לאחר החג לאחר שכבר קיימו מצות סוכה וכעת רוצים להוסיף עוד יום. וכדברים אלו כתב בשו"ת מחנה חיים (או"ח ח"ג מ"ד) שדוקא הוספה על המצוה נקראת הוספה, מה שאין כן הקדמה אינה נקראת הוספה. וכן הוכיח בשו"ת שלמת יוסף (סי' י"ב א') מהירושלמי שהסוכה נקראת סוכה רק בחג הסוכות ולפני זה אין לה "שם" סוכה. וראה בקובץ מבית לוי (ח"ב עמ' צ"ו) שכתב הגר"מ גרוס לחלק בין היום השמיני של החג שהוא יום טוב ולכן נראה כמוסיף על המצוה, לבין ערב יום טוב שאינו נראה כמוסיף, וכמו שביארנו לעיל בפשטות. ועיין שו"ת להורות נתן (מועדים א' עמ' קס"ו). בברכה רבה,