שלום הרב, קראתי את השא והתשובה בנושא השקר ורציתי לשאול על משהו שמעיק עלי הרבה זמן. אני ב"ה לא נוטה מטבעי לשקר, ושקרים/התנהלות שקרית צורמים לי. אני טיפוס אמין בעיני הסביבה ובעיני עצמי כך שאני לא מתאימה לגדר "אדם שנחשב כשקרן". מצד שני, לפני כמה שנים שיקרתי בנושא מסוים ל2 אנשים, מתוך תחושת חוסר ערך לדעתי. השקר הזה דוחה אותי ושנים הוא מלווה אותי... אני רוצה מאוד לתקן אבל יודעת שאם אפנה ל2 האנשים האלו ואתוודה על השקר זה ידרוש ממני המון אומץ, וברור שהמעמד יהיה מבזה... מצד שני השקר הזה לא עוזב אותי וחשוב לי מאוד לדעת שחזרתי בתשובה שלמה עליו מכל הבחינות... חשוב לי לציין שלא מדובר בשקר שנוגע לחיי אחרים אלא רק אלי. האם יש ענין בוידוי מולם?

שלום רב אם זה לא מזיק להם אתה לא צריך להתוודות בפניהם משום שזה חטא בן אדם למקום ולא בן אדם לחברו. אם אין לך עתה קשר עימהם אז אין ענין שתתודא בפניהם בדווקא. תתודה בפני הקב"ה. ותקפיד לא להחזיק עצמך כצדיק בעיני הבריות אלא רק כבעל תשובה. כל טוב