שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

נטילת ידיים קודם עלות השחר או סמוך לתפילה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ד טבת תשפ"א
שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב. קראתי שרב משה פיינשטיין [והרב שריה דבליצקי, והרב אריה שטימנן, ועוד] היה קם לפני עלות השחר ונוטל את ידיו ולא מברך, ואחרי עלות השחר [בערך בשעה 7 או 8] כשהתכוונן ללכת לבית הכנסת היה מברך על נטילת ידיים [כלומר סמוך לתפילה - כדעת הביה"ל בשם החיי אדם]. עד כאן העובדות. א האם זה אינו סותר למה שכתב בשו"ע (סי ד סי"ד) שמי שקם קודם עלות השחר יטול ידיים בברכה ואחר כך כשיאיר היום יטול בלי ברכה [רמ"א]? ב לכאורה יש סתירה בין המ"ב לבהי"ל, במ"ב (סי ו ס"ב) כתב בשם רוב האחרונים שיש לברך ענט"י בבית סמוך לקימה, ובביה"ל (סי ד ס"א ד"ה אפילו) כתב שצריך לעשות כחיי אדם שיברך סמוך לתפילה? אשמח אם תוכלו לעשות לי סדר בראש. תודה מכל הלב, וסליחה על הטריחה.
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר! א. אכן מה שנהגו אותם גדולים זצ"ל, לכאורה סותר לדברי רבנו הרמ"א. אולם יש לבאר: 1. מרן השו"ע והרמ"א (סי' ד' י"ד) לא כתבו שהוא נטל בפעם הראשונה עם ברכה, ומה שכתב הרמ"א שאחר עלות השחר יטול בלא ברכה, זה רק אם לא הביא את עצמו לידי חיוב, אבל אם נגע במקומות המכוסים, בזה הוא מתחייב בנטילת ידיים עם ברכה (ראה מ"ב סי' ד' סקל"ג). 2. אותם גדולים שהזכרת סוברים למעשה כדעת החיי אדם, ולשיטתו אם מסמיכים את הברכה לברכות השחר ולתפילה, יוצאים בזה לכל הדעות (דעת הרא"ש שיש להסמיך את הברכה לתפילה ואף לדעת הרשב"א שצריך לברך בזמן הקימה) ולזה נוטה דעתו של הביה"ל (סי' ד' ד"ה ע"פ תירוץ מרן הב"י). ולפי זה שאלת חכם חצי תשובה, שהרי מה שכתבת באות ב' עונה על א'. ב. אף שדעת המ"ב נוחה יותר עם דעת החיי אדם כפי שכתב בביה"ל (שם), מכל מקום בדברי המ"ב שציינת (סי' ו' סע' ב' סק"ט) הוא סיים: "העושה כהשערי תשובה יש לו גם כן על מה לסמוך". ולגבי עצם השאלה, מה שכתבת שהמ"ב כתב בשם רוב האחרונים וכו' באמת מוסב על עניין אחר, שלא להפסיק בין הנטילה והברכה כפי שנהגו בעבר הספרדים ליטול ידיים בבית ולברך בבית כנסת יחד עם שאר ברכות, ולפי זה אין כלל סתירה. יש לציין שלמעשה רבים נוהגים כדעת האריז"ל והרשב"א לברך סמוך לקימה ולא לחכות עם הברכה סמוך לתפילה. בברכת התורה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il