ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר עקרונות בקיום מצוות

מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה - כיצד משפיעה על ההלכה

הרב יצחק בן יוסףי"ב שבט תשפ"א
שאלה
ראינו שכתוב בתורה 'ושמרתם את המצות' למדו ושמרתם את המצוות - שלא להחמיץ את המצוות כמו את המצה, מהם הכללים בלימוד זה?
תשובה
-"ושמרתם את המצוות" – מצווה הבאה לידך על תחמיצנה הקדמה כתוב בתורה: "ושמרתם את המצות" – ולומדים מכאן שמצות בליל הסדר יהיו שמורות, אך מובא במכילתא דרשה נוספת – הכוונה ל'שמרתם את המצוות' שלא תחמיץ עשיית מצווה אלא הזדמנה מצווה תעשה אותה, ולא תדחה אפילו לקיים מצווה אחרת חשובה יותר. ודעת פוסקים רבים החיוב שלא להחמיץ מצווה הוא מדברי חכמים, למרות שנסמך על פסוק. (מאירי, הרדב"ז, שו"ת 'ישכיל עבדי') והיו שלמדו שיש בכך חיוב מהתורה וביניהם ה'חיי אדם' וכך כתב: "מצוה שתבוא לידו תחילה, יעשנה ולא יניחה מפני שרוצה עכשיו לעשות אחרת ואחר כך יעשה זה, וכל שכן שיניחה לגמרי כדי לעשות אחרת, והוא איסור מן התורה" נפגשנו עם מושג נוסף : 'זריזים מקדימים למצוות' שנלמד מאברהם אבינו שהשכים בבוקר למול את בנו יצחק. מה ההבדל בין שני המושגים - מסביר הנצי"ב : 'זריזים מקדימים למצוות' נאמר לזריזים, אבל 'ושמרתם את המצוות' מצווה הבאה לידך על תחמיצנה נאמר לכולם. ועל פי זה נביא את הדיונים ההלכתיים כיצד מיישמים כלל זה בהלכה למעשה. א. אסיר שניתן לו יום בשנה להתפלל במניין – באיזה יום יבחר? מובא על אסיר יהודי שביקש מהשר להתפלל במניין, והסכים השר לאפשר לו יום אחד בשנה לבחירתו. ושאל האסיר מתי כדאי לקחת יום זה? כתב הרדב"ז "הנה ראיתי אחד מחכמי דורנו בתשובה בדין זה, צלל במים אדירים והעלה חרס בידו, ועל יסוד רעוע בנה יסודו. בתחילה כתב שעדיף יום הכפורים ואחר כך החליפו ביום הפורים, משום מקרא מגילה", ואין ראוי לסמוך על דבריו. אלא 'אין מעבירים על המצוות' ולכן בהזדמנות הראשונה להתפלל במניין. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות וזה פשוט מאד אצלי. ודבריו נסמכים על דברי הרמב"ם – בעשיית המצוות איננו יודעים מה יותר חשוב אצל ה' ולכן ראוי להשתדל בכולם. ואם הזדמן לך מעשה מצוה, אל תעבור ממנו ותניחנו כדי לעשות מצוה אחרת. וכתב ה'חכם צבי' הוכחה לכך מהסבר רש"י על הפסוק במשלי "אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס" – נלמד מכך כל מצוה שתבוא לידך - עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה. ב. קידוש לבנה האם עדיף לעשות קידוש לבנה באמצע השבוע שניתן לקדש את הלבנה, או להמתין למוצאי שבת? מצד אחד יש חשיבות למוצאי שבת שלבוש בגדי שבת ואוירה מיוחדת, מאידך יש חשיבות להקדים ולקיים את המצווה בהקדם, ולכן כתב תרומת הדשן: שאם מוצאי שבת יהיה מוקדם בחודש להמתין למוצאי שבת, אבל אם לא יהיה מוקדם לברך באמצע השבוע וכך פסק הרמ"א – אם מוצאי שבת יהיה לאחר י' בחודש יקדש את הלבנה באמצע השבוע. וחשוב הדבר יותר בחודשי החורף כאשר המזג אויר מעונן. ג. לצום בצום גדליה או יום הכיפורים מי שבריאותו רעועה ויכול לצום בצום גדליה אבל יגרם לכך שלא יוכל לצום ביום הכיפורים, מחד יש חשיבות לקיים מצווה הקיימת ראשונה, ולצום בצום גדליה, ומאידך יום הכיפורים חיובו מהתורה, נחלקו בכך הפוסקים, ויש שפסקו על פי הרדב"ז לצום בצום גדליה, שלא להחמיץ את המצווה. ויש שאמרו מפני שצום יום הכיפורים מהתורה הוא עדיף. למעשה יש לנהוג בכך כדעת החכם צבי מפני חשיבות יום הכיפורים, להעדיף את צום יום הכיפורים, ועוד שהדחיה של הצום בימים ספורים בלבד. ד. טלית ותפילין הכלל של 'אין מעבירים על המצוות' אנו מיישמים מידי בוקר כאשר מניחים לפנינו הטלית ראשונה ולאחריה התפילין, כדי לקיים שאין מעבירים על המצוות. מה הדין אם נפגשנו עם התפילין לפני הטלית? פוסק המשנה ברורה להניח תפילין ולאחריה יתעטף בטלית. כדי לקיים את הכלל 'אין מעבירים על המצוות' אך בפועל פסקו המקובלים - גם במצב כזה להתעטף בטלית לפני הנחת תפילין. ואם הניח תפילין של ראש לפני תפילין של יד, ישנם דעות בין הפוסקים - האם יסיר תפילין של ראש, או שיניח של יד לאחר שהניח של ראש. ולמעשה ינהג כדעה האחרונה ויניח תפילין של יד בלי להסיר תפילין של ראש. ה. בציעת הפת – לחם משנה לדעת השולחן ערוך - מניחים חלה אחת על השנייה ובוצעים בליל שבת את החלה התחתונה, ושואלים הפוסקים: הרי אין מעבירים על המצוות, שצריך לבצוע את החלה העליונה. ולכן פסקו - להניח את התחתונה קרוב אליך, ולכן לא עוברים בכך על המצווה. לדעת המקובלים – בוצעים תמיד את החלה העליונה. ו. חשיבות הזריזות – טעמה ומעלותיה כתב הרב חיים פלאג'י בספרו 'נפש חיים' – מי שזריז במצווה זוכה לקבל פני שכינה, וזוכה לאריכות ימים, הזריזות מביאה את החיים הטוב, והברכה. וכתב בספר 'פחד יצחק' – הרב יצחק הוטנר – חסרון הזריזות אין בה רק העדר מעלה, אלא היא קלקול המפסיד את שלימות צורתה של מעשה המצווה. שהרי השוו חכמים קיום המצווה בלי זריזות, לעיסה של חמץ בפסח.
עוד בנושא עקרונות בקיום מצוות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il