בני למד בשנה שעברה בישיבה שלא ידעה להסתדר עמו. פעם הבן השני שאל אותו איך הוא מסתובב עם חברים כאלו ענה לו זה החברים שלי מהישיבה..בקיצור ישיבה שלדעתי אין להם מושג בחינוך ילדי ישראל, ולא פעם הם התקשרו אלי שהם לא יודעים איפה הבן שלי, באמצע חודש תמוז מחמת מקרה מצער של אלימות של אחד ממשגיחי הישיבה כלפי בחור אחר החליט בני שלא חוזר לשם. עד אז שילמתי מלא התשלום שהם בקשו על אף שחשבתי שלא מגיע להם וגם בימי הקורונה לא עשו הרבה רק העמידו איזה קו וביקשו שכר לימוד על זה. מאז שהבן שלי עזב הישיבה לא מפסיק המנהל הגשמי לצלצל אלי שאני צריך לשלם לו על חודש תמוז ואב שהם שייכים לשנה שעברה. הבן שלי חצי ירד מהדרך וזה הרבה בגללם שמחנכים אמרו לי שכאשר הוא לומד שם זה שום דבר כאילו נמצא ברחוב, ולא לבד שהם לא בשקט הם מבקשים עוד כסף על חודשים שהוא לא היה בטענה שזה שייך לשנה שעברה. יורנו הרב מה לעשות

שלום רב השכר על ימי החינוך לא תלויים בהצלחה ובהשגים.כל עוד שהם התאמצו ולא פגעו במכוון ובפשיעה בחינוך ילדכם. כל עוד שהוא רשום במוסד ומקדישים עבורו מקום נרה לי שחייבים לשלם להם. כשעוזבים מקום לימודים במקרים רבים יש קושי להגדיר את רגע העזיבה. בכל אופן זה הגיוני שאם בימי הלימודים הבן שלכם היה רשום במוסד , גם החופשים נגררים לימי הלימודים. כל טוב