למה בבראשית (מג, ז) השבטים אומרים ליעקב שמלך מצרים שאל אותם האם יש להם אח, הרי יוסף שאל אותם את זה?

שלום הרמב"ן החזקוני והנצי"ב (כולם בתחילת פרשת ויגש) מבארים "שאף על גב שלא נזכר לעיל דברים אלו ביניהם מכל מקום ודאי היו" וכך כתב בספר ברכת אשר על התורה (לרב אשר וסרטייל): "התשובה היחידה שהיתה לי, היתה "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג הל"ה). וזו מדה י"ז משלושים ושתיים מדות שהאגדה נדרשת: דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר". ומוסיף בדבריו על (בראשית פרק מ״ד פס' י"ט) על הפסוק "אדני שאל את עבדיו היש לכם אב או אח, ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן..." סיפר לי ר' יצחק בר־אור שנחמה ליבוביץ ביארה את הפס' הראשון בלשון תמיה, כלומר כלום שאלת היש לכם וכו'? הרי "ונאמר" אמרנו מעצמנו, בלי להישאל, והרי זו ראיה שכנים אנחנו. השד"ל בפירושו כותב "הוצרכו לשנות ממה שהיה אמתת הענין, כדי להתנצל מתרעומת אביהם (דון יצחק)". הריב"א בפרושו על התורה (בראשית פרק מ״ד פס' י"ט) מביא מספר הסברים לשאלה זו: "ובפשטי הר"ם מקוצי מתרץ שמאחר שאמר להם מרגלים אתם הוצרך להם לומר אם יש להם אב או אח והרר"א תירץ שמתוך תשובתם של אחי יוסף שאמרו י"ב עבדיך אחים אנחנו וכו' הנה הקטן את אבינו וגו' למדנו ששאל להם יוסף אם יש להם אב או אח. דאם לא כן למה השיבו כך והחכם ה"ר לוי בן גרשון ביאר על זה שכששאל להם יוסף מי היו והיה חושדם למרגלים היה בהכרח התנצלותם שאינם מרגלים שיאמרו לו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני אב אחד נחנו כלומר כולנו בני איש אחד אנחנו שנים עשר ואין דרך איש אחד לשלח שנים עשר בנים לרגל הארץ ולהכניסם אותם יחד בסכנה" יום טוב