בבראשית (פד, ז) ר' מאיר אומר שיוסף סיפר ליעקב שאחיו אוכלים אבר מן החי, והפרשת דרכים (דרך האתרים דרוש א ד"ה וראיתי להרב מהר"ש יפה) והשל"ה בספרו שני לוחות הברית מסבירים שהיה בן פקועה ויוסף לא ידע. אבל ר' מאיר בחולין בדף עד. במשנה אומר שבן פקועה צריך שחיטה?!

שלום הגמרא בחולין (עד/א) מבארת את המחלוקת בין ר"מ וחכמים בענין בן פקועה כך: אם העובר שנמצא בשחיטה הוא בן שמונה חדשים, כלומר - עדיין לא נשלמה התפתחותו, הותר בוודאי, ואפילו אם נמצא חי. אם העובר שמצא בשחיטה היה בן תשעה חדשים, נחלקו התנאים האם הותר או לא. לדעת רבי מאיר, עובר זה הוא כבהמה בפני עצמה ואין שחיטת אמו מתירתו. לדעת חכמים, אף עובר זה מותר. כמו כן, הלבוש (הובא בגור אריה ובפרשת דרכים) נקט שאחי יוסף אכלו בן פקועה הניתר בשחיטת אימו, ולפי שהחמירו על עצמן לשחוט כישראל נקטו שהולד הותר בשחיטת אמו. אבל יוסף נחלק עליהם וסבר שיש להם דין של בני נח, וכל זמן שלא נצטוו על השחיטה אין השחיטה מתרת העובר והוא עדין בכלל האיסור של אבר מן החי. - אכן רבי מאיר סובר שאף בן פקועה צריך שחיטה אלא שאף לדעת חכמים יוסף סבר שנהגו שלא כשורה. יום טוב