שלום וברכה לכבוד הרב שהתחלתי ללמוד (אחרי הגן) הייתי בבית ספר חילוני (למרות שהייתי דתי שנולדתי) ולאחר מכן עברתי לבית ספר ממלכתי דתי ומשם עברתי לתלמוד-תורה חרדי שבו הייתי מכיתה ד עד כיתה ז, ולאחר מכן עברתי לישיבה-תיכונית, עכשיו ברוך השם לקראת סיום הלימודים וההתלבטות שלי היא האם ללכת לישיבה גבוהה או לצבא, מצד אחד אני חושש שאם לא ילך לישיבה גבוהה אז לא יעשה את רצון השם יתברך, ומצד שני אני נוטה לרצות ללכת לצבא מכיוון שלאחריו יש אפשרות לעבודה טובה, חיים יותר פתוחים, ניסיון חיים, בעצם מה שהייתי רגיל אליו במשך החיים לבנתיים עד 120 אמן (אני דתי-לאומי, לא שכל הכינויים מדברים אלי אבל מגדיר את עצמי ככיפה סרוגה), חלק מהאנשים שאני מכיר אומרים לי ללכת לישיבה, רצון השם שתהיה בישיבה ולא בצה"ל, איזה קידוש השם תעשה בצה"ל לך לישיבה, ודברים הדומים לכך, ולעומת זאת אני מבין את הרוחניות והקודש והעוצמה שיש בישיבה אבל אני לא מתחבר משום מה לרעיון שיש "סדר" לתורה, שיש מי שקובע מה לומדים על פיו, שיש מבחנים או שיעורים (כמו כיתות) שהם לפי גיל הלומד, וכדומה, אני רוצה ללמוד תורה בחופשיות, אני באמצע תהליך לעשות לי רב ככה גם הקב"ה יקל מעלי את הנסיונות בצבא שאולי יהיו אם אלך לשירות הצבאי, ועקב כך וגם עקב היותי דתי, אני ממש מתלבט בין שניהם ובזמן האחרון אני גם מרגיש שרוצה ללכת לצבא, וברוך השם, הוא כבר מעל שנה נותן לי להתחזק יותר ויותר, אני הולך לשיעורי תורה קבועים ביישוב שלי (משתדל), מעורב בפרויקטים מסוימים ביישוב ביניהם הקמת כולל ותפילות קבועות וכדומה, שומע לפעמים שיעורים של הרב שניר גואטה או הרב יגאל כהן או מאחד הרבנים הצדיקים, עושה הכנות מה שנקרא לצבא או יותר נכון "לקירות" שאולי יהיו במהלך השירות-הצבאי שאולי אני אהיה צריך "לפרוץ" אותם על ידי התורה וההתחזקות שלי ברוך השם (לדוגמה לימוד מוסר או הלכה יומי בבסיס או ללכת לשיעור של אחד מהרבנים כמה פעמים בשבוע/מתי שיוכל וכדומה) , לסיום (מחילה על אורך השאלה כבוד הרב) שאלותי ובקשותי הן, האם בכך שאני ילך לצבא זה חילול השם/אינו רצון השם ממני (איך אפשר לדעת מה רצון השם יתברך ממני במקרה הזה)? ומה אני צריך לעשות? ללכת לישיבה גבוהה או ללכת לצבא? (אם אפשר תשובה מפורטת כי אני מתקשה בעניין הזה)

בס"ד שלום לך. קיבלתי את מכתבך וחשבתי עליו המון. שאלה טובה מאוד אתה שואל, כי באמת מדובר בהתלבטות בין דברים מאוד חשובים. לימוד תורה זה אוצר עצום שעליו מבוסס העולם. שהרי ה' יתברך בנה את העולם על פי התורה, כלשון חכמנו זכרונם לברכה "הסתכל בתורה וברא את העולם". ו"התורה סדר העולם". ועל ידי התורה אנו זוכים לחיות חיים של עבודת ה', של ואני קרבת אלוקים לי טוב. כל אות בתורה היא אוצר נפלא, ודבקות בתורה עד כדי קניינה בתוכנו זה אוצר עצום לכל החיים. אף השירות הצבאי הוא דבר חשוב מאוד, ולא רק בשביל הדבר המעשי והייתרונות המעשיים שהוא מקנה, אלא אף מצד שהוא עצמו מצוה גדולה וחשובה. במשך שנים ישנן גישות שונות מה יותר חשוב שאדם יעשה, האם להשקיע את כולו בתורה, כדי שעם ישראל יזכה בגדולי תורה שיובילו אותו, שיקדמו אותו, או שהדרך הנכונה היא לבנות חיים מאוזנים של פרנסה ועבודת ה', של שירות צבאי עם לימוד תורה. וכך יש רבנים גדולים התומכים בלימוד תורה בישיבות גבוהות, שמיועד להוביל את האדם לדרך הראשונה, וישנם גדולי ישראל שמאמינים בדרך השניה של ישיבות ההסדר, שבה יש שילוב יותר בין השירות הצבאי לבין לימוד התורה. האמת בדבר נמצאת באמת ביכולות ובהתאמה של האדם. אם אדם מסוגל לדבוק בתורה ולהשקיע בה במשך שנים, אין דבר גדול מזה, וחשוב שידע שהוא עושה שליחות גדולה למען עם ישראל, וכמובן גם שכרו הרוחני יהיה בצידו, אבל אם האדם לא רואה את עצמו בדרך זו, עדיף שילך למסגרת של ישיבת הסדר וכך יזכה הן בלימוד תורה, והן בשירות צבאי במסגרת שתשמור עליו במשך השירות הצבאי והן תעזור לו לבנות חיים מעשיים בעולם. על שאלה זו אין אפשרות לענות בלי להכיר אותך אישית, לדעת מה בדיוק מתאים לך, לכן ישנן שתי אפשרוית, או שתשב ותבחן את הדברים ותקבל החלטה מה מתאים לך, או שתיפגש עם תלמיד חכם ותתייעץ אילו על כך. בכל אופן ההחלטה חייבת להיות שלך, ולא נכון יהיה שמישהו אחר ייקח לך את ההחלטה. בחר את מה שנכון לך ואשמח לעזור לך בכל מה שאוכל, הן בהדרכה מעשית ובמה שאפשר. בברכה הרב יצחק גרינבלט.