בס"ד שלום כיצד ומה המקור ההלכתי לחישוב פעולות מגוונות שביצע עו"ד ללקוח לרבות ישיבות רבות, חוזה קניית דירה, הגשת תביעה משפטית בלי שסוכם לו חלק מהדברים, שכ"ט למשל עלות שעת עבודה בברכה אלדד בוכמן , עו"ד

שלום וברכה. כמובן שאם יש דין ודברים בין העו"ד והלקוח יש להציע את הדברים בפני בית דין לממונות. החישוב צריך להיות כתשלום הפחות ביותר שלוקחים עורכי דין על אותה פעולה, ואפילו אם מדובר על מיעוט בקרב עורכי הדין (מומלץ גם לבדוק כמה עו"ד מתחיל לוקח). במידה ויש מנהג מקובל, יש ללכת על פיו. מקורות: ז"ל הרמ"א (חו"מ של"ב ד'): "בעל הבית שהטעה פועלים ואמר להם: עשו עמי בארבעה כמו ששאר פועלים נשכרים, ונמצאו שנשכרים ביותר או שהפועלים הטעו בעל הבית בכי האי גוונא, הוי כאילו לא שכרו זה את זה כלל, ונותן להם בפחות שבפועלים". משמע שאם לא שכרו כלל זה את זה כמו בנידון השאלה, צריך לשלם כפחות שבפועלים. והוא הדין לנידון השאלה, שלא סוכם פעולות מסויימות. ובספר פתחי חושן (שכירות פ"ח) כתב שאם לא סוכם מחיר ביניהם, ויש מנהג כמה לשלם, צריך לשלם כפי המנהג (כמבואר בשו"ע שם של"א ב'), ובמקום שאין מנהג קבוע, שיש נותנים כך ויש נותנים כך, יד הפועל על התחתונה, ונותן לו כפחות שבשכירות. והוסיף (ראה שם בהערה י"א) שצריך לתת לו כפחות שבדרגתו ורמתו, ולא כפחות שבכל הפועלים. המקור לכך בגמ' בב"מ (עו.) שבעל הבית שאמר שצריך לשלם שלוש והשליח אומר ארבע, נותן כפחות שבפועלים. ובריטב"א (שם, הובא בקצות של"א סק"ג) מוכח שדין זה אינו רק בשלח שליח לשכור לו פועלים, וכתב שם שאפילו אם יש מיעוט שמקבלים שכר נמוך, יש ללכת לפי המיעוט, כיון שאין הולכים בממון אחר הרוב. ואף שמבואר בשו"ע (של"א ג') שיש מצבים שעושים פשרה ביניהם, מכל מקום כתב הקצות (שם) שיש חילוק בין עיסקה עתידית שאין לה עדיין קציצה, לסתם מקרה שלא קצצו, עיין שם. בברכה נאמנה,