יש לי מספר שאלות בהלכות ת"ת שאשמח לקבל הדרכה מהרב: (השאלות למעשה אבל איני מתחייב לקבל את התשובה) עד לפני שנה למדתי רק "בעיון הישיבתי" , והשנה עברתי לישיבה גבוהה ולמדתי עיון בצורה שונה (יותר להבין את הראשנים בעומק), ובמקביל התחלתי ללמוד כל לילה ברכות בבקיאות הלכתית (גפ"ת רי"ף רא"ש תהר"י ב"י ושו"ע), וישנתי בס"צ. כששאלתי למה לא ללמוד מסכתות של הלכות מצויות גם בעיון להלכה (הבנה של "שורש" הסוגיא בהלכה), אמרו לי שצריך לפתח את החשיבה לדעת לנתח סוגיה ורק אח"כ ללמוד להלכה, לפני חודש (לאחר שסיימתי ברכות) התחלתי לנסות לחזור על ברכות בצורה "עיונית" ולהפתעתי גיליתי שיש אפשרות ללמוד לנתח סוגיה גם בברכות (ע"י פנ"י גר"א ונ"כ על הרמב"ם והשו"ע וכמובן גם ב"י ב"ח) וגם אפשר להגיע למסקנה בכל סוגיא ע"י האחרונים. השאלה האם נראה לרב נכון "להפסיד" את הלימוד הישיבתי והחברותות והסדר והר"מ, וא"כ כמה ואיך להשקיע בעיון בלימוד הלכה, ואיזה אחרונים כדאי ללמוד, ועד כמה להתעכב על סוגיא בגמרא ובפוסקים, ועד כמה חזרות לעשות. (עכשיו אני ישן בסדר בוקר ולומד רמב"ם, גמ רש"י, תנ"ך ואמונה בס"צ וערב) נב: ברור לי שצריך להשקיע גם בלימוד או"ח כמה שנים, אבל לפסוק בנזיקין הבנתי שצריך לפחות 10 שנים ונ"ל לעשות זה לאחר לימוד ההלכות המעשיות. בתודה מראש

נראה לי שאם נמצאים בישיבה שבה לומדים ת"ח חשובים ויראי שמים חשוב מאוד להיות מעורבים בסדר הלימוד ושמירת הזמנים עם הישיבה ולא להתבדל כי גדול כוחה של תורה שהיא באה דרך חברים ומורים. ואם נראה לך ללמוד למטרה שונה כמו בקיאות בהלכה ויכולת עיון המאפשר להגיע לפסיקה כדאי לחפש מסגרת שבה לומדים בדרך זו. ואם לא תמצא או שמקומך חביב עליך כדאי לפחות בחלק מהיום (כשליש מהזמן) ללמוד עם הישיבה בזמן ובתוכנית כדי שיהיה לימוד התורה שלך מחובר עם הכלל. וכפי שכתבת אינך מחוייב לשמוע לי ורק הצעתי את מה שנראה לי טוב לך ולעתידך, וד' ינחך בדרך ישרה.