בתשובה לשאלה על רחצה במעיינות הרב כתב שאסור ללכת במקום שיש בו חוסר צניעות ששאין דרך להימנע מלראותו או שלא סביר שיצליח להימנע אפילו כשאין דרך אחרת. לכאורה לפי זה יוצא שאסור ללכת ברחוב (לפחות כשיש בו אנשים רבים), למעט במקומות מסוימים (כגון בני ברק וכו). הרי בדרך כלל יעברו ברחוב גם נשים וחלקן יהיו לבושות בחוסר צניעות, גם אין אפשרות להימנע מלראותן שכן ההולך לא יודע מהיכן יגיעו. האם זו כוונת הרב? אם לא, מה החילוק?

הבדל ברור יש בין הליכה במקום שמוכרחים ללכת כמו ברחוב שאין דרך אחרת נקיה מפריצות או חנות או בנק שאין אפשרות אחרת. אבל טיול במעיין או כניסה לחנות ולבנק שיש פקידה או מוכרת לא מנועה ויש אפשרות להכנס למקום צנוע יותר בוודאי שכך צריך לעשות. ואסור ללכת בדרך לא ראויה אם יש דרך ראויה יותר. וראיתי שהרב דביר נר"ו הרחיב בזה ומסקנתו צודקת מאוד.