יש לי בערך כל יום כשעתיים וחצי לימוד תורה. במשך כשנתיים אני כל הזמן מחליף את הלימוד, אין לי סדר והבנה מה כדאי לי ללמוד. מצד אחד, חשוב לי הלכה למעשה, מצד שני אני רוצה ללמוד דף יומי, מצד שלישי אני רוצה ללמוד פרק יומי ברמב"ם, מצד רביעי אני רוצה ללמוד שו"ע משנה ברורה, מצד חמישי אני רוצה ללמוד טור בית יוסף. מצד שישי אני רוצה ללמוד גמרא, מצד שביעי אני רוצה ללמוד תנ"ך. אני יודע שאני נשמע מאוד מבולבל. ואכן זה כך. כל חודש בממוצע אני מחליף לימוד. אולי זה משבר שיש לי כתוצאה מהיציאה מהישיבה/כולל שלמדתי יום שלם. (בערך כשבע שנים), וקשה לי מאוד לוותר על לימודים מסוימים. אולי גם זה נראה לי שטחי מדי להפוך להיות בעל בית. אשמח לשמוע מהי דעת הרב ולקבל עצה והכוונה מכבוד תורתו. תודה רבה!

בס"ד שלום רב, ראשונה אתנצל על העיכוב במענה. שעתיים וחצי בכל יום זה הרבה מאד זמן. ולוואי ותצליח להתמיד בכך לאורך ימים ושנים. הגמרא במסכת קידושין (ל, ב) אומרת שצריך אדם לשלש לימודו בכל יום, שליש מקרא, שליש משנה, שליש תלמוד. וכך פסקו הראשונים (רמב"ם ת"ת א, יב). אך הוסיפו על דברי הגמ' כל זה הוא בתחילת הלימוד, לאחר השנים הראשונות שהתבסס בהנ"ל יעסוק בעיקר בתלמוד. וביארו בטעם הדין (ר"ן על רי"ף על ע"ז ה, ב ד"ה כי אמר'; וכן בכסף משנה שם) ששליש הוא לאו דוקא, אלא לפי הצורך הנדרש, ולכן צריך להקדיש יותר זמן לתלמוד, וכך פסק למעשה בשו"ע (יו"ד רמו, ד): חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב, דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה, דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה. כיצד, היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה, קורא ג' מהם בתורה שבכתב, ובג' תורה שבעל פה, ובג' יבין דבר מתוך דבר. במה דברים אמורים, בתחילת לימודו של אדם. אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה, ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו. הגה: וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא, במשנה וגמרא, אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל. (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו). אמנם, הרמ"א, בהסתמך על התוס' בקידושין כ' שבלימוד תלמוד בבלי יוצאים ידי חובת לימוד תורה של כל יום כיון שהבבלי 'בלול' מכל התורה כולה. אך למעשה, הרבה פוסקים כתבו שאכן יש ללמוד בכל יום גם מקרא וגם משנה. מקרא הוא תנ"ך ומשנה הוא הלכות פסוקות. ובשאר הזמן להקדיש ללימוד מקור הדינים ועומקם. נציין שלימוד אמונה ופנימיות נכללים בחלק התלמוד. (ראה הלכות תלמוד תורה לשו"ע הרב פרק ב) לכן, נראה למעשה, שצריך להקדיש זמן מסוים ללימוד תנ"ך והלכות פסוקות כשו"ע ומ"ב, או ספרי הלכות בני ימינו. ובזמן הנותר להעמיק בגמרא, או/ו טור ב"י. חשוב להקדיש זמן ללימוד אמונה משמעותי. כמה זמן להקדיש לכל לימוד – הדבר תלוי בך. התחל ובעזרת ה' תצליח להקיף עוד ועוד. בהצלחה רבה!