שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

מה ההבדל בין גרם כיבוי לקירוב כיבוי?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

שאלה
המחבר (או"ח שלד, כד) התיר בטלית שאחז בה האור ליתן משקים מצידה השני מפני שגרם כיבוי מותר. א. אשמח להבין את הגדרים וההבדל בין גרם כיבוי לקירוב כיבוי שאסר בסימן רסה סעיף ד. ב. בסימן רעז סעיף א אסר גרם כיבוי. האם מפני שההיתר הוא רק במקום פסידא? ג. כעשר דקות לפני הדלקת נרות גיליתי לחמניה ששכחתי לאפות. הכנסתי לטוסטר אובן והפעלתי את הטיימר. לאחר ערבית גיליתי שהטיימר נתקע והוא נשאר דלוק. האם מותר לשחרר את הטיימר בידיים? אם לא, האם אפשר לתת מכה למכשיר, כדי שיזדעזע והטיימר ישתחרר? אציין שזה לא בטיחותי להשאיר אותו לדלוק יממה. בתודה מראש.
תשובה
שלום וברכה, א. מקור דין זה בגמ' שבת (מז עמוד ב): "ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה. לימא תנן סתמא כרבי יוסי, דאמר: גורם לכיבוי - אסור! - ותסברא? אימור דאמר רבי יוסי - בשבת, בערב שבת מי אמר?... אלא אמר רב אשי: אפילו תימא רבנן, שאני הכא - מפני שמקרב את כיבויו". והסבירו התוספות: "מפני שמקרב את כבויו - פירוש דגזרינן ע"ש אטו שבת ובשבת יכול לבא לידי כיבוי אם יגביה הכלי בשעת נפילת הניצוצות". והוסיפו שכאן חוששים יותר משאר מלאכות שהתירו בערב שבת כיוון שכאן לא נראה לאדם שיש כאן מלאכה ויש לחוש "שמא יבא לידי כיבוי שיתחיל ליתן המים קודם נפילת הניצוצות וקודם גמר הנתינה יפלו ומכבה בידים או שיגביה הכלי עם המים כנגד הניצוצות". ובהמשך מתייחס לשאלה מדוע מותר לעשות מחיצת מים כנגד האש, ועונה: "ויש לחלק דבמחיצה של מים אף על גב דאין דבר מפסיק מ"מ שרי שאין האש נופלת לתוך המים להדיא כי הכא שהמים תחת הניצוצות ומקרב כיבוין טפי". ולגבי הרטבת הבגד עונה: "ולא דמי לטלית שאחז בו האור מצד אחד שאינו אלא שלא תתפשט האור". היינו שיש שתי חילוקים שניתן לומר בין המקרים א. בניצוצות הנופלים ישירות למים יש יותר חשש שמא יבוא לעשות מלאכה בידים. ב. בניצוצות שם את המים כדי לכבות אך בהרטבת הבגד עניינו שלא תתפשט האש. ב. עיין שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן לה, ג שדן באריכות בדין זה ומביא את מחלוקת הפוסקים האם גרמא מותרת בשבת תמיד או רק במקום הפסד (הרמ"א בסימן שלד, כד כתב שרק במקום הפסד מותר). וכתב מספר אפשרויות להסביר את ההלכה בסימן רעז לפי הדעה שמתירה גרמא אף שלא במקום הפסד, א. החשש שמא יכבה ע"י הרוח שהוא יוצר בפתיחת הדלת. ב. אם הרוח נכנסת מיד דינו כמזיק ביידים מדין הסרת מונע. ג. אם יש חשש סכנה כגון שריפה, במקום בו יש חשמל וגז, לדעת הרמ"א אם יש גוי יקרא לגוי. אם אין גוי לדעת המשנ"ב (שכח, לו) יש להעדיף שקטן יעשה זאת ואם אין יעשה בשינוי. (ואף שבפיקוח נפש אין מצריכים גוי וקטן, כאן שזה חשש רחוק יש לעשות כך) ולדעת השו"ע יכול לכבות בשינוי ואין צורך בגוי או קטן. לכן יש לתת מכה בשינוי ולא לשחרר בידים. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il