שלום כבוד הרב. אנו למדים בדיני בר מיצרא שיש זכות לבר המיצרא לקנות את חלקו של הקונה ולסלקו הן באדמה פרטית והן באדמות מדינה כל עוד אין את הסייגים של הפסד לקונה או שאישה קנתה ואז אין בר מיצרא. מה קורה עם העובדה שמדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו לא מקבלת ודוחה על הסף את כל נושא הבר מיצרא בדין המשפט האזרחי שלה ויש התנגשות בין דין המלכות לדין התורה ובכלל מדינת היהודים מבטלת באופן רשמי חלק מהתורה על ידי הנוהג המקרקעין שלה. מה המשמעות הדתית לאומית הנגזרת מדבר כזה? דבר שני בר מצרא באדמות פרטיות שכן אדם חילוני אם הוא המוכר יכול לסרב למכור ובטח שהקונה יכול לסרב להסתלק ולבקש סעד מבית המשפט של המדינה ולתבוע את המוכר והבר מצרא על הפרת הסכם ואז שוב יש התנגשות בין דין המדינה לדין תורה שדין המלוכה מחשיב את דין בר המיצרא כדבר לא חוקי. דבר נוסף אין אדם יכול לתבוע לדין תורה בבית הדין של הרבנות הראשית אדם חילוני המסרב להופיע או לקבל פסק דין בנושא וגם סנקציות לא יעזרו אם הוא כופר בתורה והוא יקבל סעד מבג"ץ לטובתו בנושא כזה. איך מקרה כזה של חוסר יכולת להפעיל בית דין לאכוף בר מיצרא במדינת ישראל וגם שוב התנגשות דין מלכות בדין תורה משפיע באופן דתי לאומי על חיינו על פי דעת רבותיינו?

שלום וברכה, אכן ישנה עוד דרך ארוכה עד שנזכה שמערכת המשפט של מדינת ישראל תנהג על פי דיני התורה. אנחנו מודים לקב"ה על התחומים הרבים בהם מדינת ישראל מתוקנת, ומתפללים ופועלים לתיקון בתחומים שעוד דורשים תיקון (ועיין שו"ת משנה הלכות, חלק ט, סימן שס"ב).