היי הרב לאחרונה קשה לי להתפלל לא במושג של רוב האנשים שקשה להם לקום להתפלל עם זה אין לי בעיה אבל לאחרונה העירו לי על הטעמים ועל הניקוד כשקראתי פיטום הקטורת של מנחה ומאז משהוא השתבש אני לא מצליח לקרוא את התפילה מהר כי אני צריך על כל מילה להילחם שהיא נאמרת נכון ושאני אשמע אותו לאוזני מה שקשה לי ללחוש וכו ... ותפילת שמונה עשרה זה בכלל קשה לי .... אני מרגיש שאני לא אומר טוב את המילה ברוך ואת שאר המילים אך בעיקר את המילה ברוך טוב שזה אולי נשמע מגוחך הרב אבל אני חושב שאני לא אומר זאת טוב לפחות ככה היצר מראה לי את זה מתי אני לא יוצא מתי המילה מאבדת את המשמעות ? תודה הרב ודבר שני כשאני מתפלל שמונה עשרה מה הכוונה חיתוך המילים בשפתיים?

שלום לך, אכן לכתחילה צריך לדקדק בתפילה, שתהיה נאמרת בצורה מדויקת (שו"ע סי' סא, כב). והכוונה שלא לבלוע אותיות או לצרף מילים וכד', מה שנראה כשיבוש. אבל בדיבור רגיל, שאינו משובש יוצאים ידי חובה. ובכל מקרה בדיעבד גם אם לא דיקדק - יצא ידי חובה (סי' סב, א). החששות הן אכן עצת היצר המפריע לתפילה. התפילה צריכה להיות בשמחה ולא מתוך חשש שמא היא לא תתקבל. ומי שמתפלל בנחת ובשמחה, הקב"ה שומע את תפילתו. כך לגבי המילה "ברוך" וכך לגבי שאר המילים. נחלקו הפוסקים כיצד יש לומר את תפילת שמנה-עשרה. יש הסבורים שצריך המתפלל לשמוע באוזניו את המילות התפילה שהוא אומר, אבל המנהג כדעת אלה הסבורים שאין חובה בכך, ודי שיחתוך המתפלל את המילים בשפתיו, כלומר יאמר את המילים בפה (בחלש) ולא יסתפק באמירתם במחשבה בלבד. בברכה אוריאל טויטו