שלום לרב. האם כאשר אני חווה ירידה רוחנית וקשיים עצומים בהקפדה על תפילות (ברמה שאני לא מתפלל אף תפילה) מותר לי להבין את עצמי ולהסתפק בהנחת תפילין וקריאת שמע או שעליי להכריח את עצמי להתפלל 3 תפילות ביום כי אין מה לעשות זה נפסק בשולחן ערוך...

שלום וברכה, חכמים תקנו להתפלל 3 תפילות ביום. כמובן עניינה של התפילה היא גם כוונה. זה הלב של התפילה. אך התקנה לא היתה רק למי שיכול להתפלל בקלות, אלא לכל אחד בעמ"י. כאשר ברור שישנם כאלו שקל להם להגיע לכוונה גדולה ויש שקשה. יש כאלו שמחכים כל יום להתפלל ויש כאלו שהתפילה היא מעמסה עליהם. יש עניין בתפילה, כחלק מכל המצוות ועבודת ה', להגיע לאמונה וקיום תורה ומצוות בעמל גם כשקשה. ולכן אין הנחות גם למי שקשה לו. ובעיקר שכיום לכולנו הכוונה קשה בתפילה. עד כדי כך שלמרות שמעיקר הדין-מי שלא התכוון ב3 ברכות ראשונות צריך לחזור, כיום אין צריך לחזור כי מי אמר שבפעם השניה יתכוון כמו שצריך. לכולנו קשה הכוונה בתפילה. ומאידך צריך להתאמץ על זה. וגם להתפלל על זה. ישנם אנשים שלא מצליחים לכוון וזה לא מפריע להם. מתפללים כמצוות אנשים מלומדה. אשריך שזה חשוב לך. שאתה איש רציני של עקרונות. אני חושב שאפשר לקצר את התפילה (בעיקר בשחרית) בדברים פחות חשובים מתפילת עמידה כגון חלק מפסוקי דזמרא (חוץ מהברכות ברוך שאמר וישתבח, וכן אשרי), וכן גם המזמורים בסוף התפילה. אולי כל יהיה יותר קל לך לכוון בעמידה כאשר התפילה קצרה יותר. וכן- אם תרצה לשתף אותי מה הכוונה קשה לכוון? על מה משפיעה הירידה הרוחנית- עצם עניינה של התפילה או רק קושי בכוונה)? אולי אם אדע זאת באופן מדוייק יותר, אוכל לנסות לעזור לך גם בעניין הזה. כמובן ללא קשר תמיד נכון וחשוב ללמוד על חשיבות התפילה וזה מחזק מאוד את נוכחות התפילה בחיינו ונותן חיבור והבנת עומק בחשיבות התפילה. בהצלחה רבה ובשורות טובות.