ב"ה לישיבה שלום כבוד הרב ויקרא פרק יט יד לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִי ה ספר החינוך מצוה רלב - שלא להכשיל תם בדרך מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה בריש מסכת עבודה זרה [י"ד ע"א] דאלפני מפקדינן (מצווים) אבל לפני דלפני לא מפקדינן . ומפני כן פירשו שם דכי (שכש) איבעיא (נשאלה) לן (לנו) בגמרא [שם ו ע"א] טעמא (טעם) דמתניתין (מישנתנו) אי (אם) משום דאזיל (שהולך) ומודה אי משום לפני עור, דלא (שלא) הוה (היה) מסתפק בטעמא דמתניתין אלא בלשאת ולתת עמהם (עם גויים) דיהיב (שנותן) ליה (לו) ישראל לגוי מידי (משהו) דחזי (שראוי) לתקרובת (לעבודה זרה) ובכי האי גוונא (ובכגון זה) אפשר דאיכא (שיש) ביה (בו) משום ולפני עור, אבל שאר מתניתין (מישנתנו) כולה, כגון להלוותן (לגויים) ולפורען ולהשאילן משום דאזיל (שהולך) ומודה הוא איסורא, דמשום (שמשום) לפני עור ליכא (אין) למימר (לומר) דשאלה (שהשאלה) בעינה הדרא (חזרה), ולהלוותן ולפורען נמי (גם) זוזי (מעות) יהבינן (אנו נותנים) להו (להם) וזוזי לא חזו (ראויים) לתקרובת (ע”ז), מאי (מה) אמרת (?) דילמא (שמה) זבין (מכר) בהו (להם) תקרובת, הוה (היה) ליה (לו) לפני דלפני (עיוור…) ובכי האי (ובכזה) לא מפקדינן (מצווים) כמו שאמרנו, וכן כל כיוצא בזה. האם נכון? לדוגמא אם יהודי מוכר לגוי משהו שראוי לתקרובת ע"ז אסור אך אם מלווה לו כסף והגוי משתמש בכסף לקנות תקרובת ע"ז אין ליהודי חטא בכך ? מה שכתוב לפני דלפני - מכרתי לגוי שמייצר תכשיטים זהב והוא מכר לגוי לייצור פסלים אז לא חטאתי ? תודה ממשה

שלום הגמרא מציינת שישראל שהחזיר לגוי כסף שניתן לו בהלוואה (או ישראל שהלווה לגוי) כיון שהכסף עצמו לא ראוי להקרבה אלא ניתן רק לקנות בכסף תקרובת - מסירת הכסף מוגדרת כ"לפני דלפני" ובמצב זה אין איסור על הישראל. וכן גוי מותר לתת לגוי דברים שנצרכים ליום אידם, אם ידוע שאין הגוי צריך לדברים אלו לצורך עבודה זרה, אע"פ שיתכן והגוי ימכור אותו לגוי אחר לצורך עבודה זרה. יום טוב