1.האם מראית עין זה דין שנאמר בגמרא על דברים ספציפיים בלבד, או שהוא דין כללי שיכול להאמר על כל מקרה שבו אדם עושה דבר שהוא מותר אך נראה לסובבים אותו שהוא עושה עברה? למשל: אדם יודע שבפותחו את דלת המכונית בשבת, לא ידלק אור, ולכן מעיקר הדין זה מותר. האם פעולה זו בכל זאת אסורה משום מראית עין, כיוון שלא יודעים שהאור לא נדלק? (וסבורים שהוא עבריין) 2.האם האיסור לעשות דברים מפני מראית עין נועד שלא יחשבו שהעושה עבריין או שלא יבואו לטעות שמותר?

מראית עין זהו איסור בדברים שמעיקר הדין מותר לעשותם, אבל הרואים יחשבו שהאדם עושה דבר האסור. אחד העוונות החמורים ביותר בתורה הוא חילול השם. ואומר ר' יוחנן בגמרא, שאם הוא ילך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, הרי הוא עובר על חילול השם, אף-על-פי שאין בזה איסור הלכתי. אותו הדבר במראית עין, שאף-על-פי שהדבר מותר, יחשבו שהאדם עושה איסור והוא עבריין, ולכן הדבר אסור משום מראית עין.