ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איך מתגברים על יצר העריות? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב טבת תשע"ה

איך מתגברים על יצר העריות?


הרב חיים שרייבר

שאלה:
אז איך מתגברים על היצר הזה?

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "תאוות"

תשובה:
שלום
סליחה על העיכוב במתן התשובה.
תחילה אבקש לומר שעיסוק בנושא זה חשוב ומטהר רק כאשר עוסקים בו על מנת להתקדם ולא ח"ו מתוך תאוה. כמו כן חשוב לדעת שכבר עצם הרצון לצאת ממחשבות או מעשים שאינם נכונים מועיל להמשך ההתקדמות.
נציין תחילה מספר נקודות יסוד:
א. מהגמרא (יומא דף סט/ב) שהבאנו בתשובה הקודמת ניתן לראות שיצר העריות הוא מקור החיים בעולם, הוא הגורם להתפתחות וליצירה, לגדילה ולצמיחה, וממילא כאשר אותו יצר "כלוא" לגמרי "נתבקשה ביצה בת יומה לחולה בכל ארץ ישראל ולא נמצאה".
ב. ה´ ברא את האדם עם מכלול של כוחות, רגשות ורצונות כדי שיוכל להמשיך ולהתקיים. כל התאוות האחרות מתייחסות לכוחות פרטיים באדם אשר שימוש לא נכון בהם מוציא את אותו כוח באופן נקודתי מיושרו וטבעו, לדוגמא: אדם האוכל בתאווה - כל דבר בכל זמן ובכל מצב - מוציא מכלל איזון כוח האכילה ונעשה כבהמה. תאוות העריות מתייחסת לנקודת החיים לכוח כללי באדם – ליצירת ולהמשך החיים, ממילא תאוה זו חזקה יותר וח"ו תוצאותיה קשות יותר.
ג. האדם נברא עם רצון פנימי הטבוע בתוכו להמשיך את המין האנושי להוסיף חיים בעולם, וזה דבר נפלא. אם אותו יצר לא היה נברא, האדם ובעלי החיים לא היו ממשיכים להתקיים.
לאחר נקודות פתיחה אלו, נסכם ונאמר: האדם נולד עם רצון לממש עצמו בתחום המין, זהו נתון שאי אפשר להכחישו. כוח זו היא אולי החזק ביותר מבין מכלול הכוחות של בני האדם.
כל הרצונות וכוחות החיים (=הדחפים והתאוות, בלשון העם) הינם דברים טובים, כאשר הם במקומם הראוי והטבעי. המשימה הגדולה העומדת בפתחנו היא לשלוט על יצר זה ולנתבו לקדושה. זוהי משימה אדירה אך אפשרית!
הקדושה הגדולה והרחבה ביותר היא לחבר גם את הכוח שנראה במבט ראשון כנמוך ושפל אל מקור הכל – ה´ יתברך. כאשר אדם זוכה לכך הוא מלא סיפוק והערכה עצמית, ובצדק! הוא עמד במשימה כבירה וקרא בשם ה' על שורש כוחות החיים שלו.
נציע מעט עצות מעשיות להתגברות
א. הגמרא בקידושין (דף פא/א) מספרת את המעשה הבא (תרגום מארמית):
יום אחד הביאו גויים משלוח של שבויות יהודיות לעיר, רב עמרם החסיד (כינוי של מעלה וקדושה) ציוה לפדותם, ולאחר מכן שיכנו אותן בעליית הגג שהיתה צמודה לביתו, ואף לקחו את הסולם המוביל אל העלייה כדי שאף אחד לא יתייחד איתן. עברה אחת מהן על פתח העליה ומרוב יופיה נפל אור בבית דרך פי העליה כיון שהיו פניה מאירות. כאשר ראה אותה רב עמרם חסידא התעורר יצרו בקרבו, והוא לקח לבדו(!) סולם (סולם שרק עשרה אנשים ביחד מצליחים להזיזו) והתחיל לטפס אל העלייה. באמצע הדרך הוא פיסק את רגליו כדי שלא יוכל לעלות יותר ויישאר במקומו כדי להתגבר על יצרו. רב עמרם חסידא החל לצעוק בקולי קולות "אש בבית עמרם, אש בבית עמרם" (מטרתו היתה: שיבואו בני השכונה לכבות את הדליקה וכך יחדל יצרו כיון שיתבייש מהם). תלמידיו ששמעו זאת מיהרו לבוא כדי לעזור ולכבות את השריפה, וכשהגיעו לביתו התביישו מאוד לראות את רבם במצב שנגלה לעיניהם, אמרו לו: ביישתנו שכן אנו רואים שגם תלמידי חכמים באים לידי הרהורי עבירה. השיב להם רב עמרם חסידא מוטב שתתביישו ממני בעולם הזה ולא תתביישו בי בעולם הבא.
מסיפור זה ניתן ללמוד מספר עצות:
א. העבירה הזו תמיד נעשית בסתר, וחייבים לנטרל את אפשרות לחטא. תחילה בסור מרע: לא להיכנס למצבי יחוד הלכתיים או ל"יחוד" עם המחשב! יש להתקין חסמים או מערכות סינון והכי טוב לרשת אינטרנט מוגנת (לדוגמא: רימון). וכן לא לגלוש בשעות לילה מאוחרות באינטרנט.
ב. אם כבר האדם נמצא במציאות בו התחיל החטא – עליו לעצור ולעמוד על מקומו חזק ולא להתקדם - יש לסגור את המחשב מיד! או לחילופין לברוח ממקום הפיתוי מהבית, מקבוצת החברים שעושה כעת מעשה מכוער, מהקניון וכדו'. גם בזמן התגברות היצר, יש רגעים קטנים בהם האדם נעצר באמצע הסולם. יש זמן של התנוצצות הנשמה, זמן בו נזכרים באמת שאנו לא רוצים להיכשל וליפול וזו השנייה - לברוח!
ג. כפי שראינו בגמרא כמה שזה נשמע בלתי אפשרי מפאת הבושה – כדאי ליידע בזה את הסביבה! הבושה היא חסם טוב מפני מעשה רע! חשוב ליידע אנשים שלא יצחקו על מעשה זה או עליך וכן לא ישמעו בחצי אוזן וימשיכו הלאה אלא יעזרו למצוא דרכים ופתרונות למצב המדובר. כאשר אדם יודע שיודעים עליו – יותר קל לו להתגבר.
ד. צעקה אל ה' יתברך - תפילה בזמן מעשה לפניו או לאחריו. תפילה לה´ יתברך שיעזור לך במאבק ושלא תגיע לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.
ה. בכל מקרה ובכל תוצאה צריך לזכור את חשיבות המאבק כדבר עצום לכשעצמו. אין יאוש בעולם כלל!. גדולי החסידות אמרו שעיקר עבודתו של היצר היא לא גרימת החטא אלא הפלת האדם אל מעמקי היאוש. מחשבות כגון: "אני כשלון", "אין לי סיכוי יותר" "אין לי חלק בקדושה" הם עיקר הצלחת היצר, זו ההכנה שלו לזמן את הנפילה הבאה ח"ו ולהכניס את האדם לסחרור ולמערבולת של החטא, לכן אסור להתייאש לעולם! "שבע יפול צדיק וקם" –צדיק נופל! ויכול לקום גם לאחר הנפילה.
ו. חיזוקים חיוביים – על האדם לחזק את עצמו בהצלחות, על כל ניצחון ולו הקטן ביותר, ואפילו אם הוא ניצחון זמני. כדאי לקבוע מעין צ'ופר ולהתפנק בדבר אהוב.
בעזרת ה' יתברך והאמונה בכוחך להצליח תזכה לחוש את טעמה המתוק של הקדושה והטהרה.
בהצלחה רבה בכל וחזק ואמץ בכל דרכיך.

יום טוב


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il