שלום כבוד הרב, האם מותר בשבת לשחק במגרשי כדורגל או קט רגל שהמגרש עשוי מאספלט ותחום בגדר אך אין גג למעלה? ברור לי ששבת זה יום קדוש ולא יום לכדורגל אך השאלה מכוונת כאשר מתארחים אצלנו לא דתיים ובמקום שהם יהיו בפלאפון אז לפחות נשחק כדורגל אם יש מי שמתיר... כנ"ל לגבי כדורסל, כמו כן האם מותר לי לשחק בכדור עם האחיינית שלי שהיא בת שלוש תודה מראש!

שלום וברכה, כפי שכתבת ראוי להקדיש את עיקר השבת ללימוד תורה ועונג רוחני ולא למשחקי כדור שיש במשחקים אלו זלזול בכבוד השבת. אולם מעיקר הדין אין איסור לשחק כדורגל במגרש קט רגל שעשוי מאספלט אף שאין שם קורת גג, כל עוד לא מדובר במשחק גדול ופומבי. אם אפשר עדיף לשחק בחצר מרוצפת הסמוכה לבית (הן מצד שבחצר יש פחות זלזול בקדושת השבת ועוד מצד חשש 'אשווי גומות' - חפירות בקרקע תוך כדי משחק, קל יותר להקל בחצר הסמוכה לבית). מסתבר שיש עדיפות לכדורסל על כדורגל משום שבכדורסל יש פחות חשש של אשווי גומות. אין לשחק כדורגל על דשא אבל אין למחות בילדים שמשחקים כדורגל על דשא. אתה יכול לשחק בכדור עם האחיינית שלך שהיא בת שלוש. במשחק כזה אין בעיה של זלזול בקדושת השבת, וגם אין בו בעיה של אשווי גומות. מקורות והרחבות: הבית יוסף (סימן שח) הביא את דברי השבולי הלקט שכתב שכדור הוא מוקצה בשבת משום שאינו ראוי לשום דבר. עוד הביא הבית יוסף שלדעת התוספות כדור אינו מוקצה. אולם אין לשחק בשבת בכדור ברשות הרבים משום חשש הוצאה, וביום טוב מותר. סיים הבית יוסף וכתב: "ומיהו בירושלמי בפרק בתרא דתעניות (ה"ה) מצאתי טור שמעון למה חרב יש אומרים מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור". על פי זה כתב השולחן ערוך (שח, מה): "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור". וברמ"א העיר: "הגה: ויש מתירין, ונהגו להקל (תוס' פ"ק דביצה)". המשנה ברורה (ס"ק קנז-קנח) ביאר שהשולחן ערוך אסר משום מוקצה, והרמ"א התיר כיון שהכדור עשוי לכך ומוכן לזה בתמידות לא שייך בו שם מוקצה. אולם בשו"ת עשה לך רב (ח"ה, סי' י) ביאר שהשולחן ערוך לא אסר משום מוקצה אלא שעצם המשחק בכדור יש בו משום זלזול בקדושת השבת. על פי זה כתב להתיר "לקטנים שאינם מבינים קדושת שבת ותורה, ואולי שכך הוא לגבי עמי הארץ, אבל היודעים רבונם מקדשים השבת בלימוד התורה". בביאור הגר"א על השולחן ערוך ציין לירושלמי הנ"ל. לכאורה נראה מכך שסבור כמו הביאור של העשה לך רב שהשולחן ערוך אסר משום זלזול בקדושת השבת ולא משום מוקצה. אם כי ניתן לומר שמשום שהכדור גורם זלזול בקדושת השבת ממילא הכדור אסור משום מוקצה, ראה מה שכתב בשו"ת אור לציון (ח"ב, הערות פרק כו, ח). המשנה ברורה (ס"ק קנח) העיר שלכל הדעות אסור לשחק בשבת אפילו בכרמלית משום החשש שיעבור על איסור הוצאה. עוד הוסיף שם המשנה ברורה הערה בעניין אשווי גומות: "וכל זה כששוחק שלא על גבי קרקע אבל על גבי קרקע לכולי עלמא אסור משום חשש אשויי גומות וכדלקמן בסי' של"ח לענין שחיקת אגוזים. ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". ביאור דבריו הוא שלגבי אגוזים כתב השולחן ערוך (שלח, ה): "אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות. הגה: ודוקא על גבי קרקע, אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז)". על פי דברי המשנה ברורה כתב השמירת שבת כהלכתה (טז, ו): "משחקי כדור, על גבי שולחן או באויר, כגון טניס שלחן (פינג פונג) אין לאסור בין בתוך הבית ובין מחוץ לבית (במקום שיש עירוב אם צריך). משחקי כדור על אדמה או על דשא, כגון כדור רגל, אסורים ואפילו על משטח מרוצף, כגון על מגרש מרוצף אספלט או בטון, אבל אין לאסור לשחק על גבי משטח מרוצף שבתוך הבית". בעל אורחותיך למדני (בתשובה שכתב לי) תמה על המשנה ברורה והשש"כ שחששו במשחקי כדור לאשווי גומות. לדבריו אין הוכחה ממשחק האגוזים שאסור (כמבואר בסימן שלח, ס"ה). במשחק האגוזים מדרך המשחק יש צורך לחפור בקרקע, כפי שמתבאר בדברי הראשונים במסכת עירובין (קד.) שביארו את אופן המשחק של האגוזים, והחשש שיש בו לאשווי גומות. מה שאין כן כדורגל שאין רגילות להשוות גומות לצורך המשחק. וזה לשון הארחותיך למדני: "... ולכן נראה שלא שייך לגזור גזירה הנ''ל לגבי כדורגל, שלא שמענו ולא ראינו שדרך הבחורים לתקן את הגומות בכל מקום שהם משחקים קודם שהם מתחילים לשחק, וזה בכלל מילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן. והטעם הוא מפני שלא מצינו גומות גדולות כל כך בקרקע שמעכבות את הכדור, וגם כשהם בועטים בכדור אם יש שם גומות קטנות הן אינן משנות את כיוון הכדור. ויש עוד טעם, דבשלמא לגבי המשחקים באגוזים או תפוחים, המדרון הוא שטח קטן והוא דבר קל לתקן את הגומות במקום קטן כזה, משא''כ בכדורגל שהוא צריך שטח גדול כדי לשחק בו, והוא טירחה מרובה לתקן כל הגומות במקום גדול כזה. ולכן אם הבחורים רואים שיש הרבה גומות בשטח גדול כזה והוא אינו ראוי לשחק כדורגל שם, אז הם אינם מתקנים אותו מקום שהרי יש בזה טירחה מרובה, אלא הם רק הולכים לשחק במקום אחר שאין שם גומות. ולכן לא מצינו כלל שהבחורים מתקנים גומות לגבי כדורגל, משא''כ באלו שמשחקים באגוזים ותפוחים הנ''ל במדרון קטן. ולכן כיון דלא שכיח כלל שהבחורים מתקנים את הקרקע קודם שהם מתחילים לשחק כדורגל, ממילא דלא שייכת הגזירה הנ''ל, דמילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן.... ולא מצינו בראשונים הנ''ל שכתבו הטעם שהוא אסור לשחק בכדור הוא משום שיש חשש שהאדם ישוה גומות. והוא דחוק לומר שהראשונים הנ''ל דברו רק לגבי זריקת הכדור מזה לזה ולא אף בבעיטה בכדור על הקרקע…ולכן מטעם זה לא מצינו שכתבו הב''ח או הט''ז או המ''א בסי' שח מה, שאף לפי דעת הרמ''א שהמנהג הוא לשחק בכדור, מ''מ אין לשחק ע''ג הקרקע. ולכן יש להעיר מכל זה על המ''ב הנ''ל שכתב שם לגבי כדור ''וכ"ז כששוחק שלא ע"ג קרקע, אבל ע"ג קרקע לכו"ע אסור משום חשש אשויי גומות וכדלקמן בסי' של"ח לענין שחיקת אגוזים'', שאין דין כדור דומה לדין אגוזים ותפוחים כשביארתי לעיל בשם הראשונים. ואולי המ''ב לא מיירי בכדורגל כשהכדור הוא גדול, אלא באלו שמשחקים בכדור קטן (כשיעור תפוח) על הקרקע במשחק שהוא כעין באגוזים ותפוחים הנ''ל. וצ''ע לדעתו… וכ''ש שיש להתיר מדינא לשחק כדורסל בשבת כיון שהכדור רק קופץ על הקרקע ולא נבעט לאורך הקרקע כבכדורגל. ונראה שאף השמירת שבת כהלכתה הנ''ל מודה לזה". עכ"ד האורחותיך למדני. דבריו מתיישבים על הלב. גם לדעת המשנה ברורה שאסר לשחק כדור על דשא, כאשר המגרש מרוצף או עם דשא סינטטי אין בו חשש של אשויי גומות. אולם מנהג האשכנזים לאסור מקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף. כך מבואר בשולחן ערוך (שלז, ב) לגבי כיבוד הבית בשבת. זה לשונו השו"ע: "אסור לכבד הבית, אלא אם כן הקרקע מרוצף. ויש מתירין אפי' אינו מרוצף. הגה: ויש מחמירין אפי' במרוצף (טור בשם ר"י, ומרדכי ריש פרק כל הכלים, ור' ירוחם חי"ג וסמ"ג וסה"ת), וכן נוהגין ואין לשנות". הרי שלספרדים הנוהגים כשולחן ערוך אין איסור אלא במקום שאינו מרוצף, ולמנהג האשכנזים יש להחמיר במקום מרוצף משום מקום שאינו מרוצף. הביאור הלכה (שם, ד"ה 'ויש מחמירין') כתב להתיר כאשר כל בתי העיר או רובם מרוצפים שאין לגזור משום אינם מרוצפים. בספר ארחות שבת (יח, הערה עג) הרחיב את ההיתר של הביאור הלכה וכתב: "ולענין המדרכה שברחוב נראה לכאורה שאם רוב מדרכות העיר מרוצפות הרי זה מותר". לדבריו הוא הדין שיש להקל ברחובות. כמו כן נראה שאף ברוב המגרשים היום אין חשש של אשווי גומות משום שרובם עשויים מאספלט או עם דשא סינטטי. לגבי איסור אשווי גומות בחצר הסמוכה לבית, כתב השש"כ (כג, הערה י): "ושמעתי מהגרש"ז אויערבך זצ"ל דיתכן שאם רוב הבתים מרוצפים, כי אז רואים את החצר המרוצפת כהמשך לבית המרוצף, גם אם אינה מקורה, ולא גזרינן חצר מרוצפת אטו שאינה מרוצפת". ומאידך בספר חוט שני (פי"א סק"א) מצדד להחמיר בזה כמובא בפסקי תשובות (סימן שלז הערה 47). נמצינו למדים שיש כמה סברות להקל בחשש אשווי גומות: א. לדעת הארחותיך למדני אין חשש אשווי גומות במשחק הכדורגל. וכתב שבכדורסל אין חשש אף לשש"כ. ב. לדעת השולחן ערוך ומנהג הספרדים אין לאסור במקום שאין בו חשש אשווי גומות. ג. לדעת הארחות שבת לכאורה יש להתיר אף לאשכנזים במגרשים בזמננו שברובם אין חשש אשווי גומות. ולדעת הגרש"ז אויערבך בחצר הסמוכה לבית על כל פנים, אין חשש אשווי גומות. מכיון שיש לנו כמה סיבות להתיר נראה שיש להקל מעיקר הדין לשחק במקום מרוצף או דשא סינטטי. לגבי איסור מוקצה הזכרנו שלדעת חלק מהפוסקים השולחן ערוך אסר לשחק בכדור משום מוקצה. אולם כתב החזון עובדיה (ח"ג, מוקצה מחמת גופו, סעיף ד, עמ' צט) שכתבו האחרונים שהכדורים שבזמנינו המיוצרים מתחילתם לשם משחק, אין עליהם תורת מוקצה, ומותר לתת אותם לקטנים לשחק בהם על קרקע מרוצפת שבבית, או על השולחן. וכן הביא בשש"כ (טז, הערה יח*) בשם כמה פוסקים. אם כי ציין לדברי האור לציון שהבין בדעת השולחן ערוך שיש לאסור גם כדור כמו שלנו שעשוי טוב משום מוקצה. עכ"ד. (אולם עיין שם באור לציון שהעיר על דברי השולחן ערוך שלכאורה דבריו סותרים משנה במסכת כלים שכדור מקבל טומאה, ומשמע ששם כלי עליו אף על פי שמיועד רק למשחק). לגבי משחקים גדולים ופומביים ודאי שיש לאסור כמו שכתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורח משפט, קנב) וזה לשונו: "אבל בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים לא רק את השבת כי אם גם את היום טוב, שהוצאה ומלאכת אוכל נפש מותרים בו, עושה אותו כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים שנוהגים גם ביום טוב, שכל אלה האיסורים ועכ"פ איזה מהם נגררים עמו, הכל יודעים, שלא עלה על דעת שום אדם להתיר זה אפילו ביום טוב. והראשונים לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם. ובאמת צדקו דברי המהרש"ל ביש"ש, שכתב על דברי המתירין ביום טוב אפילו במקום שאיננו גורר אחריו איסורים אחרים, כמו שחוק הכדור המצומצם שהיה בימיהם, שלא התירו המתירים ביום טוב כי אם לילדים ולא לעשותו מנהג ביום טוב לגדולים להפקיע עי"ז קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו חס ושלום לא בשבת וגם לא ביום טוב, וכל המפריז בזה להתיר, הרי הוא מכשיל את הרבים, וגורם להרבות חילול שבת ויו"ט בישראל. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא". עד כאן דבריו הקדושים (והובאו בקיצור בחזון עובדיה שם). יש לציין שאולי עיקר הבעיה שיש במשחקי כדור בשבת היא הזלזול בקדושת השבת ועל כן יש למעט במשחקי כדור בשבת ולשחק רק באופן שאינו פוגע בקדושת השבת. על פי זה ניתן להקל לילדים. וכן מי שאינו יכול ללמוד תורה בשבת כמו שצריך רשאי להקל בזה מעיקר הדין. לא צריך למחות בילדים שמשחקים כדורגל על הדשא משתי סיבות: א. המ"ב (שח, ס"ק קנח) כתב שלא למחות בילדים שמוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים. ב. לדעת הארחותיך למדני כל הראשונים והאחרונים לא סברו כמשנה ברורה ולא חששו לאשווי גומות במשחק הכדור. בברכה