"שנאת הרשעה כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים. רק אח"כ היא מתמתקת ע"י כח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על נקיונה האצילי, שאין כ"א שנאת הרשעה לבדה, והנושאים שלה שהם הרשעים בעצמם מתמלאים עליהם רחמים, ויתמו חטאים ולא חוטאים. אבל אם מתחילת ברייתה תבא בצורתה האידיאלית, לכוין את מהותה רק על השנאה של הרשעה המופשטת, לעולם לא תצא אל הפועל בכחה אפילו בתור שנאת הרשעה..." (שמונה קבצים ח, רכח) לכבוד הרה"ג דוד חי הכהן שליט"א, איך אפשר להסביר פיסקה זו (המובאת לעיל)? האם הכוונה היא כפשוטו שצריך לשנוא כל אדם רשע? או שהשאלה הראשונה שצריכה להישאל היא "מיהו אותו רשע?" האם מדובר גם ביהודי? מתי הוא נקרא רשע? או שאפשר להסביר שהרב זצ"ל שינה דעתו? שהרי בהרבה פסקאות של הרב ניכרים הדברים בצורה קצת אחרת מאיך שהם מוצגים בפסקה? תודה רבה וסליחה על הטרחה.

נראה שמדובר ברשעה גדולה כפי שכתוב רשעה עמוקה וגדולה שנראה שהיא מאיימת על עצם קיומנו הרוחני או הגשמי, ויש צורך בשנאה זו כדי לשמור על חיינו שהם קודמים לחיי אחרים. אבל מאוחר יותר כשאנו זוכים להיות גדולים בקדושה ואנו בטוחים שד' יגן עלינו וכל הרשעה אין בה סיכון עבורנו- אנו יכולים לרחם על הרשעים שמזיקים לעצמם. ואם תהיה השנאה לרשעה בתחילה בלי שנאת הרשעים סימן הוא שאיננו חשים בסכנה לעצמנו וכנראה נראה לנו שהרשעה אינה מסוכנת וזה בעצמו מסוכן לנו.