א. האם רווקה ללא ילדים צריכה לומר את כל הנוסח של הברכה עם התוספת של "בנים ובני בנים חכמים וכו' ". או שצריך לברך רק על הדלקת הנרות וזהו? ב. האם רווקות צריכות לברך על הדלקת נרות שבת?

שלום וברכה, א. כתב הבאר היטב (רסג, ט): "ראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה שיתן לה הקב"ה בנים זכרים מאירים בתורה ומעשים טובים". אין הבדל בעניין זה בין אשה נשואה לרווקה. ראוי גם לרווקה להתפלל שיהיו לה בע"ה בנים ובני בנים חכמים וכו. אם הנוסח שיש בידה מתאים לנשים נשואות כגון שכתוב תפילה על הבעל או על הילדים שלה, ניתן פשוט לשנות לעצמה את הנוסח או להתפלל מהלב שלה. אין צורך לומר דווקא נוסח מסוים לתפילה זו. ב. אם האם לא נמצאת בבית, אזי אחת מהבנות הרווקות בבית תדליק בברכה. אולם כאשר האם נמצאת בבית: ספרדיות - לא מדליקות אלא סומכות על ברכת האם. אשכנזיות – כל אחת תעשה כמנהגה, והמנהג הרווח כיום שלא מדליקות. מקורות והרחבה: ב. לגבי הדלקת נרות לרווקה הגרה יחד עם הוריה, כיום המנהג הרווח הוא שהרווקות לא מדליקות, ויוצאות ידי חובה מהדלקת האם. אולם יש לציין שהמנהג הקדום באשכנז היה שהבנות הרווקות הדליקו גם הן נרות שבת. כתב ערוך השולחן (רסג, ז): "ובנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן, אף שהבעל אינו מברך וסומך על ברכת אשתו, כמ"ש בסעיף ה', משום דהחיוב הוא רק על המשפחה כמ"ש שם, מכל מקום הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר - מברכת כל אחת ואחת, וטוב שכל אחת תברך בחדר בפני עצמה. מיהו על כל פנים - לא יברכו שתים במנורה אחת כמ"ש". ידוע שהרבי מלובביץ חיזק מנהג זה מאד. הדברים מובאים באריכות בספר ליקוטי שיחות (חלק טו, חיי שרה, עמ' 181-185, אות ו-י). וכתב שכל הבנות ידליקו נרות שבת מגיל חינוך. בספר פניני הרב (עמ' סב) מובא ששאלו את הגרי"ד סולוביצ'יק מה דעתו על כך שהרבי מלובביץ קרא לבנות רווקות להדליק נרות שבת. והשיב הגרי"ד שאין חידוש בדברי הרבי מלובביץ, וכך היה המנהג באירופה וכך נהג הוא בביתו, שבנותיו הדליקו נרות שבת בברכה למרות שאשתו הדליקה בבית. בספר זקניך יאמרו לך (עמ' כא) מובא שהגר"מ פיינשטיין אמר שאף שהיה מנהג בכמה מקומות באירופה שגם הבנות מדליקות נרות שבת אף במקום שהאמא מדליקה, אמנם בזמנינו שיש אור חשמל הדולק בבית אין לנהוג כן. וביאר שגם מה שבעלת הבית מברכת על הנרות אינו פשוט כל כך כיון שיש אור הדלוק כבר בבית, אבל כיון שנהגו כן לקיים תקנת חז"ל נהגו. אבל הבו דלא להוסיף עלה ולכן אין לבנות להדליק (על כל פנים בברכה). לגבי מנהג בנות ספרד, רווקות לא ידליקו בעצמן משום שדעת השולחן ערוך (רסג, ח) כאשר שני משפחות אוכלות במקום אחד רק אחת תדליק מחשש ברכה לבטלה. הגר"ע יוסף כתב שהרוצות להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן אסור להן לברך על הדלקת הנרות, אלא ישמעו הברכה מפי האם שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה בחדר האוכל ויענו אמן, ואז ידליקו הנרות בחדריהן בלא ברכה (חזון עובדיה, ח"א, עמ' קצד. וכתב שמעולם לא נהגו בנות הספרדים ועדות המזרח לעשות כן). לעומת זאת בשו"ת שמש ומגן (ח"ב, סי' לח) כתב לחזק את ההנהגה שבנות רווקות שרוצות ידליקו נרות שבת, אף ספרדיות. וכתב שנשים לא נשואות שרוצות לקיים המצווה בעצמן (ולא רוצות לצאת בהדלקה של אימן) יכולות להדליק ולברך. והעיר שטוב שידליקו בחדר אחר כדי לחוש לדברי השולחן ערוך שטוב להיזהר שלא ידליקו שתי נשים באותו מקום. היום המנהג הרווח גם אצל בנות אשכנז וגם אצל בנות ספרד שרק האמא מדליקה, וכך נכון לעשות למי שאין לה מנהג בביתה. אולם משפחה שנוהגת שהבנות הרווקות מדליקות נרות שבת ימשיכו במנהגן. כל טוב!