שלום הרב רציתי לשאול לגבי מקלחת לילדים קטנים, השירותים נמצאים בתוך חדר האמבטיה. כאשר בעלי מקלח את הילדים הוא אומר שאסור לדבר איתם בכלל. אני חושבת שחלק מהחינוך זה להסביר מה עושים במהלך המקלחת "עכשיו מסבנים את השיער" "אנחנו מתקלחים כדי להיות נקיים" וכן הלאה. האם יש איסור של דיבור בתוך המקלחת (שכן יש שירותים בפנים)?

שלום וברכה, אשרי בעלך שמקפיד על ההלכה בדקדוק רב, אולם למעשה הוא לא צודק. נכון שאין לדבר בבית הכסא, אך בנידון שלנו מותר בעיקר משלש סיבות: א. האיסור לדבר בבית הכסא היא כאשר נכנסים לבית הכסא לעשיית צרכים. אולם אם נכנסים למטרה אחרת מותר מעיקר הדין לדבר שם. ב. החדר המדובר אינו חדר שירותים בלבד אלא אף מקלחת. ג. בתי הכסא בזמננו נקיים יותר וספק אם יש בהם רוח רעה. ישנם עוד סברות להקל, ולכן כדאי למסור לבעלך (בדרכי נועם) שאין צורך להחמיר בזה. מקורות והרחבה: מבואר בגמרא שאין לדבר בבית הכסא. כך אמרו בגמרא (ברכות סב.): "קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא". עוד נאמר שם (סב:) על מי שדיבר בבית הכסא: "עד השתא לא עיילת לשעיר, וגמרת לך מילי דשעיר". וכתב רש"י שמכאן שאין מספרין בבית הכסא. יש שפירשו אחרת מרש"י את הסוגיא בברכות (סב:) ראה ביאור הגר"א (סימן ג, בסעיף ב). אולם למעשה נפסקה ההלכה שאין לדבר בבית הכסא כפי שכתב הרמ"א (ג, ב): "גם לא ידבר שם ויסגור הדלת בעדו, משום צניעות (אור זרוע)". כמה טעמים נאמרו להלכה שאין לדבר בבית הכסא: 1. משום צניעות (רמב"ם דעות, ה, ו). 2. יש מין שד המחטיא את האדם שמדבר שם (אור ישראל בשם הארי ז"ל, מובא בכף החיים ג, ו). 3. שלא לתת מקום להחיצונים מקום להיאחז בעניין הקול והדבור של האדם, כי קדוש הוא (סלת בלולה, מובא בכף החיים שם). ובמהרש"א (תמיד כז:) כתב: "והיינו שאמר גמרת מילי דשעיר להסתכן מן השד של בית הכסא שדומה לשעיר שמזיק למי שאינו צנוע מלדבר בבית הכסא". מבואר בדבריו שהשד מזיק משום שמתנהגים שלא בצניעות, והטעם הפשוט משתלב עם הטעם של הקבלה. ישנם כאמור כמה סיבות להקל בנידון השאלה בדיבור בבית הכסא שיש בו מקלחת: א. אם לא נכנסו לשירותים לעשיית צרכים אלא למטרה אחרת מותר מעיקר הדין. כך כתב הגר"ח קנייבסקי בשו"ת דעת נוטה (ח"א, תשובה ריב). וביארו שם בהערה בשם הגרח"ק שאף שהמשנה ברורה החמיר בדיבור בבית הכסא בזמן שלא עושה צרכיו (ורק כתב שיתכן שמותר לצורך גדול), זה כאשר נכנס במטרה לעשיית צרכים. אולם אם נכנס למטרה אחרת כגון לנקות את השירותים מותר מעיקר הדין לדבר אלא שראוי להחמיר. אולם בדעת נוטה (סימן רטו) נשאל אם מותר לדבר בחדר אמבטיה בזמן שרוחץ את ילדיו וכתב שצריך עיון קצת. בהערה שם כתבו בשם הגרח"ק שיתכן שכאשר נכנס לצורך רחיצת ילדיו זה כניסה לדבר טינוף ואולי דינו כנכנס לעשיית צרכיו. ב. כאשר יש מקלחת בחדר של השירותים הדין קל יותר. כך הביא ביחוה דעת (שם) בשם כמה פוסקים. ובשו"ת מעיין אומר (ח"א, ברכות השחר, ד, עמ' יג) נשאל הגרע"י: אדם שמתקלח בחדר אמבטיה שיש בו שירותים, האם מותר לו לדבר סתם דברי חול? והשיב: "מותר". ראה שם בהערות. ג. בתי כסאות שלנו נקיים יותר ויתכן שאין בהם רוח רעה: ראה ביביע אומר (ח"ח, א) שהביא כמה פוסקים שכתבו שבתי הכסא שבזמננו אין להם שם בית הכסא שעליו דברו חז"ל. וסיים היביע אומר: "ואף אנו נאמר שאין רוח רעה השורה בבתי כסאות, מצויה בבתי כסאות שלנו שהם נשטפים תמיד ונשארים נקיים, והאי רוחא לא מתהני אלא מלכלוכא וטינופא, וכמ"ש הזוהר. ובאין טינופת ולכלוך הרוח חלף הלך לו". אולם ביחוה דעת (ג, א) הביא שיש חולקים וסוברים שבתי הכסא שלנו יש להם שם בית הכסא ולמעשה התיר רק בשעת הדחק ליטול ידיים בחדר אמבטיה שיש בו שירותים. יש להוסיף עוד כמה טעמים להקל: ד. יש לומר שרוח רעה בטלה בזמננו מבתי הכסא (בלי קשר לכך שבתי כסאות שלנו נקיים). וכמו שלדעת הרבה פוסקים בטלה רוח רעה אפילו לעניין נטילת של בוקר, וכל שכן לעניין טומאת בית הכסא (יביע אומר שם). ה. בשו"ת שלמת חיים (אורח חיים סימן י) כתב: "פשיטא דאם צריך לדבר מענין ששייך לביהכ"ס מותר לדבר עם חבירו" (כך הסביר את המבואר במסכת דרך ארץ שיכול לומר הלכה של בית הכסא בבית הכסא). מסתבר שדיבור עם הילדים שקשור למלקחת שלהם כלול בהיתר לדעת השלמת חיים. ו. יש לצרף את המקילים שסוברים שמותר לדבר בבית הכסא (ראה גר"א שהזכרנו לעיל ועוד פוסקים המובאים ביביע אומר (ח"ח, א). ז. לגבי אשה כתב המשנה ברורה (סי' ג, ס"ק ד): "ואם הוא לצורך גדול אפשר דמותר לדבר, כל זמן שאין נפנה עדיין". וכתב (שם) הגר"א נבנצל בספר ביצחק יקרא: "מדת חסידות להחמיר בכל ענין. אבל באשה אין איסור לא מהדין ולא ממדת חסידות". עכ"ל. דבריו מבוססים על הגמרא בסנהדרין יא המוזכרים במ"ב שם). מכיון שיש קצת מקום לטעות בדבריו שכוונתו שאין שום איסור לאשה לדבר בשירותים דווקא כאשר יש צורך גדול, לכן שאלתי את הרב, ואמר לי שבכל אופן אין שום בעיה שאשה תדבר בבית הכסא. לסיכום: אחרי כל הדברים והאמת האלה ניתן להקל בדבר. לצורך טיפול בילדים הדבר הנכון הוא להקל בזה, וכך מנהג העולם. כל טוב