מה גדרי ההלכה להגדרה של אישה רעה בימינו. ומה הדין לגבי הוצאתה בכתובה או שלא בכתובה.

שלום וברכה, הגדרת אשה רעה מובאת בגמ' (יבמות סג:): "היכי דמי אשה רעה? אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא. רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא". פירוש: שמכינה לו סעודה ומקללת אותו תוך כדי, או שמכינה סעודה ולבסוף אינה אוכלת עמו כדי לצערו. היינו אשה שעושה מעשים שעניינם לצער את בעלה זו אשה רעה. לגבי כתובה, בגמ' מוכח שהיא לא מפסידה כתובה. אך יש להוסיף את דברי הריא"ז (יבמות פרק ו, יג) "מי שהוא חכם ויש בו כח לסבול מדות רעות של אשתו ויודע להתנהג עמה הרי זה משובח. ויש מגדולי החכמים שהיו אומרים: דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא. ומעשה בחכם אחד שהיתה אשתו מתכונת לצערו ולסרב על דבריו, וכשהיה אומר לה לבשל עדשים היתה מבשלת אפונים, וכשאומר אפונים מבשלת עדשים, וכשגדל בנו היה מהפך לאמו דברי אביו ונמצאת שהיתה עושה כדעת אביו, ואמר לו אביו אף על פי שבחכמה עשית אין לך לעשות כן שנ' למדו לשונם דבר שקר, ומוטב שאומר אני לאמך הפך רצוני ואל תשנה אתה דבריי". כיום הייתי ממליץ ללכת עם האישה ליעוץ זוגי אצל איש או אישה שלמדו לתת עצות לבני זוג, לנשות לעשות ביניהם שלום בית. בברכה,