כתוב בבמדבר (לח, יא) שיהודה אמר לתמר "שבי אלמנה בית־אביך עד־יגדל שלה בני" ברש"י שם כתב שיהודה דוחה היה את תמר בקש, שלא היה בדעתו להשיאה לו; אבל אפילו אם היה סיבה לזה איך היה מותר לו לשקר?

שלום היכן היה כאן שקר של יהודה? יום טוב