מטריד לי הנושא של ביעור פירות שמיטה. איך יכולים לאבד אוכל שהיינו יכולים לתת לבני אדם "ובהמה רבה"?

בס"ד שלום וברכה צריך להבין שפירות שביעית הם לא שייכים לבעל הפירות, הם של הקב"ה והוא מחלק לכל בני האדם אדם והבהמות עד זמן הביעור, כולם שווים לפני הקב"ה שנותן את הפירות לכולם. אבל בשעה שחלק מהבריאה לא יכולה לאכול (כלה לחיה מהשדה, זאת שעת הביעור) באותה שעה השוויון העולמי מתמוטט וממילא גם לבהמה בבית היא אסורה וגם לאדם. לכן לפי חלק מהמפרשים צריך לבער בפועל את הפירות כאשר תם לחיה בשדה. לפי חלק אחר של הראשונים, והם רובם וכך נפסק להלכה, אפילו לאחר הביעור אם האדם הראה שאינם שלו, בכך שהפקיר את הפירות וממילא יכולים לאכול ולהנות לאחר הביעור. לפי ההלכה אין לבער בפועל את הפירות לאחר שעת הביעור. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ