בסימן ריב כותב המשנ"ב בס"ק א שמברכים רק על המין שהוא הרוב אפילו ששניהם עיקרים, ואילו בס"ק ה כותב שהכלל הוא האם היה אוכל את הטפל לולי העיקר. ולכאורה זו סתירה במקרה שהיה אוכל כל אחד משני המינים לולי חברו, אך האחד מרובה מהשני!?

שלום וברכה במידה ומדובר בשני מינים השווים בחשיבות הולכים אחר הרוב, שאין אחד נמשך אחר חבירו (וזה מה שכתב בס"ק א). אך כאשר ברור מי העיקר ומי הטפל, הולכים אחר המין שהוא עיקר האכילה, אע"פ שהשני חביב עליו יותר (וזה מה שכתב בס"ק ה). ייתכן שלא הבנתי את שאלתך, ואם לא אשמח שתבהיר למה התכוונת בשאלה. בברכה הרב איתן מינקוב