שאלתי היא: אם הולכים לפי הכלל של ס"ק ה יוצא שאם שניהם עיקריים - כלומר שהיה אוכל כל אחד גם ללא המין השני- מברך על שניהם, ולפי מ"ש בס"ק א יוצא שהולכים אחר הרוב, ושאלתי היא מה יהיה הדין ששני הכללים יתנגשו, כלומר שיהיה רוב אבל שניהם עיקריים?

שלום וברכה, כשמדובר בתערובת, ושני המינים עיקריים לאדם במידה שווה, הולכים אחר הרוב, כיוון שהוא העיקר. בס"ק ה מדובר בשני מיני אוכלים נפרדים שאחד טפל לשני (לא בתערובת), וכוונתו על שניהם (כגון לחם שנועד להפיג חריפות משקה חריף), שבזה יברך על שניהם (ולא שייך ללכת בזה אחר הרוב). עיין ביה"ל בסימן ריב ד"ה אם. עיין בספר וזאת הברכה בפרק יא, באות ג ואילך (שם תמצא גם הגדרות מה היא תערובת ומה נחשב למאכלים נפרדים). בברכה הרב איתן מינקוב