א. למה הדתיים לאומים (שאני מבינהם) כ"כ "נתפסו" (ח"ו) לא"י [עם כל החשיבות הענקית שלה יש עוד מצוות ששקולות כנגד התורה-] עד כדי כך שאנו או ציונים דתיים (לפני הדת...)או דתיים לאומים - אחת הטענות של החרדים היא שיש עוד מצוות ואין דבר כזה ל"התפס" על מצוה אחת! ב.אחד הדברים השונים ביננו לחרדים הוא נושא האמונה- אנו יותר מתרכזים בו- שֵאֵלָתִי האם צריך באמת ללמוד כך אפי’ על חשבון גמרא- לא מזמן שמעתי על אחד שיודע כמעט את כל המהר"ל-בערך- האם לא עדיף שידע את כמעט כל הש"ס?!... גם מה קרה שהתחילו עם זה כ"כ חזק איפה מצינו שיש ללמוד כך אמונה ושכך נהגו בישיבות?! ג. עוד אחד הדברים שאנו חלוקים עם החרדים הוא המדינה האם היא תחילת הגאולה - עם זה דוקא אני מסכים ב"ה- אבל לו יצויר שבאמת אני מבין את חשיבות א"י האמונה והמדינה- האם זה שווה להפסיד לימוד תורה ברמה של החרדים- נכון שגם לנו יש ישיבות ברמה גבוהה מאוד אבל אצלם כל המהלך חיים הוא תורה- הילד יונק תורה- אצלי אם אשאל בישיבה התיכונית שלי -שנחשבת למעולה- כמה רוצים להמשיך בכולל וכדו’ זה לא ניתן להשואה לעומתם... נכון שיש ב"ה עכשיו יותר את החרד"לניקים- (הם בעצם הדתיים-לאומיים נראה לי) אבל עדין הציבור היותר מדקדק ונותן ערך לתורה ולמצוות ומגדל ת"ח הוא- מראיה מבחוץ- של החרדים. אז נכון שיש את השבבניקים אבל אני חושב שעדין הם די חזקים ממנו. ד. אני לפעמים חושב שאולי אני מבזבז את זמני ולא לומד- אז נכון שבאמת אני מבזבז אותו בלימודי חול אבל הורי אינם מסיכימים לישיבה קטנה ציונית. בכלל - האם אחד שחושב שיכול ללמוד ומיעד עצמו לזה צריך בגרות גם בקשר לא"י ללכת להפגנות\ לצעדת-יום פקודה או עדיף ללמוד- אם אני מסוגל? (ראיתי שכתוב שרבנים יבואו לצעדה...)

השאיפה לקיים את כל המצוות כולם בשלמות ולא לוותר כי הוא זה על אף מצוה ועל אף הידור מצוה. ההתמסרות בעת הזאת למצות ישוב ארץ ישראל היא מפני שיש סכנה לפגיעה בארץ ישראל ולכן יש לעשות כל מאמץ למנוע ביטול כל שהוא של המצוה הגדולה הזו. כי ביטול המצוה הוא לא דומה לביטול שאר המצוות שאפשר לתקן ולשוב בתשובה. כאן ביטול ח"ו של המצוה קשה יהיה מאד לתקנו. ההתרכזות במצות ישוב ארץ ישראל זה מה שצריך לעשות היום על פי ההלכה כי זו מצוה שאינה יוכלה להעשות על ידי אחרים והיא מצדיקה לבטל תורה במידה נכונה. לימוד אמונה הוא חשוב מאד הוא בחינה של הלב של לימוד תורה אך כמו שהלב ביחס לשאר הגוף הוא קטן אף על פי שהוא אבר עיקרי כך גם לימוד האמונה צריך לתפוס חלק קטן מזמן הלימוד אף על פי שהוא הלב של כל לימוד התורה. אני סבור שבני הישיבות הגבוהות הלאומיות הם הדוגמא של בני הישיבות האידאליים. הם שואפים לעלות מעלה בתורה הם מדקדקים בקלה כבחמורה הם בעלי מדות טובות אוהבים את התורה ואת עם ישראל ואת ארץ ישראל. בנתיים הם לא רבים אבל הכיוון הזה הולך ומתחזק ב"ה. אני מאחל לך שהשאיפות התורניות שלך יתמלאו ותזכה לעלות מעלה בתורה בישיבה גבוהה עם כל המעלות האמורות לעיל.