איך מתפללים מנחה בתשעה באב לבד?

שלום וברכה, תפילת מנחה ביחידות בתשעה באב היא כמו תפילת מנחה בשאר ימות השנה, למעט שני שינויים בתפילת שמונה עשרה: א. אומרים נחם בברכת בונה ירושלים. ב. אומרים עננו בברכת שומע תפילה. שינוי נוסף הוא שלא אומרים תחנון בתשעה באב משום שהוא נקרא 'מועד'. לגברים יש שינוי נוסף ממנחה רגילה, שמתעטפים בטלית ומניחים תפילין במנחה (כך מנהג אשכנזים וחלק מהספרדים. אולם רבים מהספרדים נוהגים להתעטף בטלית ולהניח תפילין בשחרית, והם אינם מתעטפים בטלית ומניחים תפילין במנחה). כמו כן אלו שלא נוהגים לומר פיטום הקטורת ושיר של יום בבוקר אומרים אותם במנחה. מקורות: לגבי אמירת נחם ועננו – שו"ע (תקנז, א). לגבי טלית ותפילין – שו"ע (תקנה ב). הלכות חגים לגר"מ אליהו עמ' 220. לגבי תחנון, פיטום הקטורת ושיר של יום – שו"ע (תקנד, ד), חזון עובדיה עמ' שצא, לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי). לגבי אמירת נחם בזמננו שירושלים בשליטתנו ומיושבת על ידי ישראל ברובה – לדעת רוב גדולי הפוסקים לא עורכים שינויים בתפילה זאת [ראה יחוה דעת (א, מג) יערב שיחי (עמ' 447-449), אהלי הלכה (עמ' 124, הערה 61), שהביאו מקורות לזה מרבותינו הרצי"ה הגר"א שפירא, והגר"ש ישראלי ועוד. וראה מקראי קודש לרב הררי (פרק ח הלכה יג). שוב מצאתי שהג"ר שריה דבליצקי השיב במכתב לרב ניצן בראונר שיש מקום לשינויים קלים בתפילת נחם, וז"ל (מובא בספר 'ואני תפלה' של ישיבת קדומים עמ' 183): "האם ראוי בזמן הזה לשנות בתפילת "נחם" הנהוגה אצל האשכנזים בתפילת המנחה של תשעה באב, ולומר כפי שאכן משתקף במציאות (דהיינו שירושלים אינה חרבה כעת, אלא רק מקום המקדש)? תשובת הגר"ש דבליצקי: אפשר להשמיט רק תיבות דלקמן (כלומר, לדלג על המילים המוקפות): (והשוממה), האבלה (מבלי בניה) והשוממה (מעין יושב), ויבלעוה להוסיף "אז" לגיונות וכו'. השאר שייך גם במציאות היום, שכל זמן שבית המקדשנו ותפארתנו בתוך ירושלים חרב, הרי זה גם חורבן ושממון לגבי ירושלים". עכ"ל הגר"ש דבליצקי.