כלומר כל החלק של הנראות של האדם, הניקיון ואף מעבר לזה שיהיה מקום של הנאה של האדם מהחיים בעולם הזה בצד היותר נמוך שבהם, אכילה, רחיצה, שינה? האם התורה מבינה שיש באדם כאלו צדדים ונותנת להם מקום שהאדם יוכל להנות בהם או שמא אומרת לאדם כמה שיותר פרישות יותר טוב?

שלום לך, התורה אינה דורשת מן האדם להסתגף, להפך, התורה דורשת מן האגם לשמור על בריאות גופו, על הנקיון והיגינה, ועל מראה מכבד ועוד. וכבר רבנו הרמב"ם כתב: שהיות "הגוף בריא ושלם - מדרכי השם [=הקב"ה] הוא". גם הנאות החיים, שאינן נוגעות באיסורים של תורה, מותרות, ופעמים שיש בהם תועלת. ומותר לאדם להנות בחייו. למרות שצריך להזהר ולא להשתעבד להנאות לבילויים, ולהשתמש בהם במידה נכונה, כדי להתמלא בכוחות לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו. וכך כתב רבי יהודה הלוי, בספרו: הכוזרי (מאמר שני, סע' נ): "התורה האלוקית לא העבידה אותנו בסיגופים. כי אם לימדה אותנו את המידה הנכונה, בצוותה עלינו לתת לכל כוח מכוחות נפש והגוף את החלק המגיע לו בצדק". בברכה אוריאל טויטו