שלום וברכה, מדוע יש מספר פסוקים בתפילת הלל שנכפלים וחוזרים על עצמם? ומדוע נבחרו דוקא פסוקים אלו? וכן מדוע כופלים בכל יום (לאחר הודו) כופלים את הפסוק: ה מלך ה מלך ה ימלוך וכו? ישר כח ותזכו למצוות

שלום אני מביא לפניך סיכום שכתב הרב יצחק שטסמן והובא באתר - אתר ישיבה. בגמרא [פסחים קיט.] פירשו שסוף פסוקי ההלל הם הפסוקים שאמרו דוד ואחיו וישי ושמואל בשעה שנבחר דוד, ופירשו ש'אודך כי עניתני', אמר דוד, 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה', אמר ישי, [ופירש רשב"ם ש'אבן מאסו הבונים', היינו דוד, שהיה צעיר באחיו ורועה], 'מאת ה' היתה זאת', אמרו אחיו, [ש'נפלא בעינינו, היינו לשון רבים, רשב"ם שם], 'זה היום עשה ה'', אמר שמואל, [שהיה מתנבא שסופן לגיל ולשמוח בו שיושיעם מאויביהם, שם], 'אנא ה' הושיעה נא', אמרו אחיו, 'אנא ה' הצליחה נא', אמר דוד [שיצליח במלכותו, שם], 'ברוך הבא בשם ה'', אמר ישי, 'ברכנוכם מבית ה'', אמר שמואל, 'אל ה' ויאר לנו', אמרו כולן, 'אסרו חג בעבתים', אמר שמואל, [שאמר שיביאו זבחים ושלמים הרבה לשמוח, ומתן דמן למזבח, שם], 'אלי אתה ואודך', אמר דוד, 'אלוקי ארוממך', אמרו כולן. ופירש רשב"ם [קיט: ד"ה מאודך] שטעם המקום שנהגו לכפול פסוקי ההלל, זהו משום כבוד ישי ושמואל ודוד ואחיו שאמרו פסוקים אלו, וכנ"ל. וכן כתבו הרא"ש [סוכה פ"ג סימן כח], בחידושים המיוחסים לריטב"א [סוכה לט.], והמרדכי [שם סימן תשנה]. ויש לציין דבזה ניחא היטב הא דהסמיכו בגמרא ב' המימרות אהדדי, ולאחר שפירשו הא דדוד וישי ושמואל, הביאו הברייתא דמקום שנהגו לכפול את ההלל, והא דהיו כופלים את ההלל מ'אודך' ולמטה. (והוסיף המרדכי שלכן כופלים מ'אודך' ולמטה, שכיון שמשם והלאה אמרו ישי ובניו ולא דוד בעצמו, לכן כופלים כדי שיהיה הפסק ביניהם ולהבחין בכך, וכמו שכופלין בזמירות 'כל הנשמה תהלל י-ה', וכן 'ה' ימלוך לעולם ועד'. [ויש להעיר דבסוגיין אי' דפסוק 'אודך ה' כי עניתני' אמר דוד בעצמו]). באבודרהם [סדר ר"ח, סוד"ה שחרית נכנסין] הביא טעם זה שכופלים משום שאמרוהו ישי ובניו, וסיים שמפני כבודם אנו כופלים פסוקים אלו, כדי להראות שאנו חושבין כל פסוק מהם בפני עצמו. [והו"ד באליה רבה סימן תכב ס"ק יד]. אמנם רש"י [במשנה בסוכה לח א, ובגמרא שם לט. ד"ה מאודך] כתב שטעם המנהג לכפול הוא משום שעד שם כל הפרשה כפולה, ('הודו' תחלה וסוף, 'יאמר נא' ג' פעמים, 'קראתי י-ה'-'ענני במרחב י-ה', 'ה' לי לא אירא'-'ה' לי בעוזרי', 'טוב לחסות'-'טוב לחסות', 'סבבוני'- 'סבוני', 'דחה-דחיתני', 'ויהי לי לישועה'-'קול רנה וישועה', 'ימין ה''-'ימין ה'', 'לא אמות'- 'ולמות לא נתנני', 'פתחו לי שערי'-'זה השער' וגו'), אבל מ'אודך' ולמטה אינו כפול, ולכן מוסיפים לכפול מ'אודך' ולמטה, עיי"ש. [ועי' בכפות תמרים שם דזו כוונת רשב"ם בסוגיין לדחות פירוש זה]. על פי תיקוני הזוהר, כתב הבית יוסף שנוהגים לומר את המשפט פעמיים לפני פסוקי דזמרה, נוהגים כן גם בברית מילה, ולמנהג הספרדים גם בסליחות ובהקפות. אחד ההסברים לטעם ההכפלה כותב הבן איש חי (פרשת ויגש א), מובא במקור חיים השלם (חלק א עמוד 163) כדי להמליך את ה' על הגוף והנפש יחד. יום טוב