זוגיות במצב של גירוש

אני התבגרתי בגוש, והטרגדיה שעומדת על כלל ישראל היום נוגעת ופוגעת בי באופן אישי עוד יותר. אשתי היקרה מבינה ומקבלת את הצער ואת הכאב שאני חווה אך מתעקשת ומבקשת ממני כבעל וכאב לא לקחת חלק באופן פעיל בהתנגדות לגירוש, אם זה בהפגנות בכיסופים ובמוקדי חיכוך אחרים. אני משתדל לעזור למאבק בדרכים אחרות, יותר שקטות ויותר סמויות, אך ההרגשה היא של קרע בין אהבתי לאשתי ולילדיי ולבין אהבתי למושב שהוא השורש שלי. איך עליי לנהוג? הא לעמוד מול אשתי או לצידה ולקבל את מרות החצי השני לכל דבר?

שלום בית קודם. במקביל, שבו שניכם בנחת מנותקים מכל הפרעה, וסכמו ביניכם מהו הגבול שאשתך מסכימה לפעילותך. על שניכם להתחשב איש ברגשות רעהו. שנשמע בשורות טובות.