שתי שאלות בפרשת קרח: 1. כתב רש"י בבראשית (טז, ז) שקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זה של להקטיר קטורת? אלא עינו הטעתו, כי ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, אז חשב שבשבילו ינצל, לכך נשתתף לבא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכלם אובדים ואחד נמלט, אבל לא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה. אבל גם בסוף לא טעה כי באמת הוא לא הקריב שום קטורת!. 2. איך לא חשב על זה שהיו לו בנים, כי אפ שלא ידע שיעשו תשובה, בכל זאת למה שהם ימותו, הרי לא היו ממקרבי הקטורת?! למה חשב ששמואל יצא מבן אחר שעדיין לא נולד?. תודה רבה.

לשואל שלום, א. השטות היא שלא חש להתראת משה. ב. אמר קרח בליבו: אם אמות עם בניי שהיו עמי במחלוקת, איך יתקיים מה שראיתי ברוח הקודש שיצאו ממנו שמואל וארבע עשרה משמרות?! אבל בסוף בניו חזרו בתשובה. בברכה נאמנה