כבוד הרב שלום חיפשתי בכתוב ובחלק מהמפרשים האם והיכן כתוב שהמרגלים שיקרו, ולא מצאתי. משמע שה’ יתברך החליט שלא לכתוב על השקרים שלהם? תודה

לשואל שלום, מספרים, שפעם אחת בא שד"ר מארץ ישראל לוולוז'ין וכמובן הלך לקבל את פני הגאון ראש הישיבה, את פני הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין). קיבל אותו הרב בסבר פנים יפות ושאלהו לשלום הישוב החדש שהתחיל אז להתפתח על ידי התיסדותן של המושבות החדשות ביהודה. לא הצליח השד"ר להתאפק וסיפר שקיימת הפקרות דתית במושבות. נתמלא הנצי"ב חמה, הרים עליו את קולו ואמר: מרגל, צא מביתי! ניסה השד"ר להצטדק ולהבהיר לנצי"ב כי לא בדה, חלילה, את הדברים מליבו, אבל הגאון הישיש שב וגער בו, באמרו: גם המרגלים סיפרו את האמת ואף על פי כן נענשו, והרי זה בא ללמד אותנו, שמי שמוציא דיבת הארץ רעה, גם אם הדיבה אמיתית היא, הריהו בכלל מרגל וגדול עוונו מנשוא.. בברכה נאמנה