אני חייל ולרוב אני עובד בחוץ בשטח פתוח וזז ממקום למקום בבסיס כחלק מהעבודה שאלה ראשונה : אם ברכתי במקום אחד שהכל על המים ואז תוך כדי עבודה אני זז ממקום למקום האם צריך לברך שוב, ומתי צריך לברך נפשות שאלה שנייה: אני נוסע ברכב מהצפון לדרום וברכתי מזונות על עוגיה בתוך האוטו ולאחר כשעה רציתי לאכול עוד עוגיה והסתפקתי אם לברך או לא אז לא ברכתי משום סב״ל מה צריך לעשות במקרה כזה ולגבי ברכת על המחייה מתי צריך לברך אותה במקרה כזה

שלום וברכה, א. יש להתייחס לשתי נקודות: לכמה זמן תופסת הברכה על שתייה בהנחה שאין שינוי מקום. כמו כן יש להתייחס לשאלה של שינוי מקום בבסיס צבאי. אם אין שינוי מקום, ההלכה היא שברכה ראשונה פוטרת את השתייה (אפילו לכל היום מבחינה עקרונית) כל עוד שלא הסחת את דעתך מהאכילה או השתייה. לעניין ברכה אחרונה ניתן לברך עד שעובר שיעור עיכול (ביאור הלכה קצ, ד"ה 'אחר'). מכיוון שיש לחשוש שיעבור שיעור עיכול ותפסיד ברכה אחרונה על השתייה הקודמת, לכן אם אתה מתכוון לשתות ברצף ללא הפסקות של חצי שעה - יש לברך ברכה ראשונה פעם אחת לפני השתייה הראשונה וברכה אחרונה אחרי השתייה האחרונה. אם אינך יודע שתשתה ברצף כל פחות מחצי שעה, יש לברך ברכה אחרונה אחרי כל שתייה, וכאשר אתה שותה מחדש יש לברך שוב ברכה ראשונה על כל שתייה [ראה הליכות שלמה שבועות (עמ' שעד), אור לציון (ח"ב, יב, יז), וזאת הברכה עמ' 51-52]. אם יש שינוי מקום זה מחייב ברכה אחרונה על השתייה הקודמת ושוב ברכה ראשונה על השתייה החדשה. לגבי שינוי מקום בסיס צבאי הדין כך - הבסיס כרגיל מוקף במחיצות. על כן כל השטח הפתוח נחשב כמקום אחד. לכן אם אתה מברך בשטח פתוח (תחת כיפת השמיים) אינך צריך לברך כל עוד אתה נשאר בשטח פתוח. כאשר אתה נכנס למבנה כלשהו הרי זה שינוי מקום ומצריך לברך ברכה אחרונה על המים ששתית ושוב ברכה ראשונה על המים שתשתה במבנה (ראה מ"ב קעח, כה). אם אתה מברך בתוך מבנה אין לברך שוב כל עוד שאתה תחת גג אחד. לכתחילה אין לצאת מחדר אחד לחדר אחר אלא אם כן הייתה דעתך מלכתחילה לצאת מהחדר או שאתה רגיל לצאת מחדר לחדר בתוך המבנה (ראה פסקי תשובות קעח הע' 11 לגבי שינוי מקום בבית מלון ובמוסד לימודים ותקיש לעניננו, ואכמ"ל). חשוב להדגיש: אין דין שינוי מקום ב'הולך דרכים'. הולך דרכים אינו רק כאשר אדם בפועל הולך בדרך, אלא אף אם בירך בתוך הבית ודעתו הייתה לצאת החוצה ושתה בעמידה באופן שנראה שעומד לצאת מהבית, ואז רשאי להמשיך לשתות מחוץ לבית [אגרות משה (ח"ב, סי' נז), אור לציון (ח"ב, יב, טו) וזאת הברכה (עמ' 62)]. על כן במקרה שלך שאתה רגיל לנוע ממקום למקום בתוך הבסיס אני מציע לך לשתות בעמידה כשדעתך לזוז ממקום למקום בבסיס ואז אתה בגדר הולך דרכים שאין אצלך שינוי מקום והברכה תפטור אותך בכל מקום (ועדיין יש לשים לב לזמן שיעור עיכול כנ"ל בסעיף א). ב. הכלל כאמור הוא שלעניין ברכה ראשונה הברכה שבירכת פוטרת כל עוד שלא הסחת את דעתך מהאכילה או השתייה, ולעניין ברכה אחרונה ניתן לברך עד שעובר שיעור עיכול (ביאור הלכה קצ, ד"ה 'אחר'). למעשה תלוי בדעתך בזמן תחילת האכילה. אם בתחילת האכילה חשבת לאכול עוגיה אחת, ואחר שעה נמלכת לאכול עוד אחת, הרי שזה נחשב שתי אכילות ואתה צריך לברך מחדש. לעומת זאת אם בתחילת אכילתך חשבת לאכול כמה עוגיות בהפסקים מסתבר שאין כאן הסח דעת, אף אם עבר שעה. (ראה בוזאת הברכה עמ' 189 בשם הגרי"ש אלישיב שבזמן הזה בדרך כלל אף שאדם חושב שלא לאכול או לשתות עוד אין זה חשוב היסח הדעת משום שאין לנו גמירות דעת, שהרי אנו נמלכים ומשנים דעתנו תדיר, אלא אם כן אדם היה מוכרח לסיים אכילתו כגון שממתינה לו מונית). לגבי ברכה אחרונה על העוגייה אם היה בו שיעור ברכה אחרונה היה ראוי לברך יותר מוקדם שלא להיכנס לספק שעבר שיעור עיכול באכילה מועטת כזאת. אולם בדיעבד כל עוד שלא עבר 72 דקות אפשר עדיין לברך ברכה אחרונה אפילו באכילה מועטת (מ"ב קפד כ). כל טוב! הרחבה: תלמיד חכם גדול העיר לי: "לגבי בסיס אני מסתפק אם נחשב מוקף מחיצות, לענ"ד יתכן שמחיצות מועילות רק כשמטרתם להגדיר מקום לתכלית מסוימת כמו גן, אבל בתוך בסיס יש הרבה מקומות ויתכן שנחשב כמו עיר מוקפת (עיין פסקי תשובות קעח יד, לגבי עיר מוקפת). מכל מקום גם במוקף דעת המ"ב כהחיי אדם שזה מועיל בסתמא ולא כשבתחילה היתה דעתו לאכול במקום אחד דוקא". עכ"ד. דעת הגרי"ש אלישיב (וזאת הברכה, תחילת פרק ו) היא שגם בעיר מוקפת חומה ברכה אחת פוטרת את כל השטח המוקף, ולא צריך אפילו מחיצות, ודי אפילו עירוב. אף לסברא המוזכרת בפסקי תשובות בשם הפתחי הלכה שעיר מוקפת חומה אינו בגדר מוקף גדר, זאת משום שעיר היא מקום גדול שיש שם הרבה מטרות ואין בעלות יחיד על המקום כמובא שם. אולם בסיס צבאי אין לו מטרות שונות והכל שייך לגוף אחד. כל טוב!