בס״ד שלום כבוד הרב, חתן שרוצה לקדש כלה בשטר (שטר שאינו שווה פרוטה), מוסר לכלה את השטר ואומר לה ״הרי את מקודשת לי בשטר זה״, אבל בשטר עצמו רשומה לשון של ספק קידושין ולא לשון קידושין וודאית. האם האמירה של לשון הקידושין הוודאית בעת מסירת השטר גורמת לכך שהקידושין חלים? למרות שבשטר עצמו רשומה לשון של ספק קידושין. או שהקידושין לא חלים?

שלום וברכה, הגמרא אומרת, שאם אדם קידש אישה ואמר לה לשונות שיש בהם ספק האם פרשנות הלשון לקידושין או לא, הרי זו ספק מקודשת. הרמב"ם (אישות ג, ז) הביא הלכה זו, וכתב שכך הדין גם אם כתב לה בגט לשונות אלו: "אמר לה או כתב לה הרי את מיוחדת לי, הרי את מיועדת לי, הרי את עזרתי, הרי את נגדי, הרי את צלעתי, הרי את סגורתי, הרי את תחתי, הרי את אסורתי, הרי את תפוסתי, הרי זו מקודשת בספק". ועיין אבני מילואים (כז, ח) שדן בדברי הגמרא והוכיח שבלשונות המסופקים (סגורתי, צלעתי...) הרי זו ספק מקודשת רק כאשר מקדש בכסף. אבל בקדושי שטר צריך שלשון הקידושין יהיה מבורר, ואם יש רק לשון מסופקת בשטר לא חלים הקידושין כלל, למרות שאמר לה בפה לשון מבוררת. והקשה על עצמו מלשון הרמב"ם שמוכח שגם במקדש בשטר שכתוב בו לשון מסופקת, הרי זו ספק מקודשת? ומתרץ שרק אם השטר שווה פרוטה האישה מקודשת מדין קדושי כסף, וז"ל: "ואפשר דכיון דאפילו בשטר פסול שמין את הנייר... וא"כ אפילו בכותב לה לא נפקא מידי ספיקא, מחמת שווי הנייר דהווה ליה כמו קידושי כסף". לפי דברי האבני מילואים, במקרה של השאלה שהשטר אינו שווה פרוטה לא תהיה מקודשת כלל. בברכה,