שלום רב לאחרונה התחלתי להשתמש בפלטת שבת ולכן ברצוני לברר מספר פרטים על שימוש בה מכיוון ששמעתי דברים סותרים מכל מני אנשים: האם חובה להניח מאכלים על חוצץ (נייר כסף או רשת)? האם מותר להניח על פלטה מאכל מבושל שהוצא ממקרר? אם כן איך ניתן לאכול אוכל חם בשבת בבוקר/צהריים וכו׳? תודה רבה האם חובה להניח מאכלים על חוצץ (נייר כסף או רשת)? האם מותר להניח על פלטה מאכל מבושל שהוצא ממקרר? אם כן איך ניתן לאכול אוכל חם בשבת בבוקר/צהריים וכו׳? תודה רבה

שלום וברכה! נחלק את התשובה לכמה נקודות: 1. מאכלים שאינם מבושלים אסור להניח בשבת אפילו על גבי כלי שעל הפלטה משום איסור בישול. כמו כן מאכל מבושל נוזלי כגון מרק מבושל שהתקרר, אסור להניחו על הפלטה משום שלאחר שהוא התקרר התבטל הבישול שלו ואסור לחמם אותו ובכך לבשל אותו מחדש (שולחן ערוך, שיח, ד). 2. אין איסור בישול בהנחת מאכל מבושל יבש על הפלטה בשבת. אולם יש אומרים שמדברי חכמים אסור להניח מאכל מבושל יבש ישירות על פלטה בשבת משום שזה נראה כמבשל (הרב אלישיב, אור לציון). ויש אומרים שמותר להניח ישירות על הפלטה משום שאין הנחת אוכל על פלטה של שבת נראה כמבשל (הרב עובדיה יוסף, הרב חיים פנחס שיינברג). למעשה טוב להחמיר ולכסות את הפלטה עם משהו שיחצוץ, למשל לשים עליו תבנית של תנור, ועליו את האוכל (היום יש רשת מיוחדת שקונים שמתלבש על הפלטה). המקילים להניח ישירות על הפלטה יש להם על מה לסמוך כאמור, ובוודאי אם מניחים את האוכל על הפלטה כאשר הפלטה כבויה ועתידה להידלק על ידי שעון שבת. 3. אף שכאמור אין לחמם מאכל נוזלי כגון מרק על הפלטה, מכל מקום מותר להוציא מאכל מהמקרר שיש בו מעט רוטב קרוש, ולשים על הפלטה (ויותר טוב כאמור לא על הפלטה ממש אלא על רשת או תבנית). מקורות והרחבה: 2. יש אומרים שמדברי חכמים אסור להניח מאכל מבושל ישירות על פלטה משום שזה נראה כמבשל (הגרי"ש אלישיב שבות יצחק שהייה וחזרה ח, ב, אור לציון ל יג). יש אומרים שמותר משום שאין זה נראה שמבשל אם מניחים על פלטה של שבת (הגרח"פ שיינברג כמובא בהליכות שבת עמ' קצה, וחזון עובדיה ח"א עמ' עח). דעת הגרש"ז אוירבך שאף שיתכן שמותר למעשה טוב להחמיר (הרב אוירבך בשש"כ א הע' פג). 3. מאכל יבש עם שומן, אף שלאחר הבישול הוא נימוח אין בכך בעיה של בישול בשבת ואינו נחשב מאכל נוזלי אלא מאכל יבש, שהולכים אחרי השעה שמניחים את המאכל על האש, שאז הוא יבש (מ"ב שיח ס"ק מ, חזון עובדיה ח"ד עמ' שעג). לפי זה מותר בשבת בבוקר להוציא מהמקרר מאכל שיש בו מעט רוטב קרוש ולשים על הפלטה (ארחות שבת א, כג). ראיתי בהליכות שבת (יט כא) שכתב שנחלקו פוסקי זמננו לגבי רוטב שנקרש מחמת המקרר ולא מחמת צורתם הטבעית. לדעת הגרש"ז (שש"כ פ"א הע' קצח) רק אם הרוטב נקרש מחמת עצמו דינו כיבש, אולם אם נקרש רק על ידי מקרר אין להחשיבו כיבש. ולדעת האור לציון (ח"ב, ל, יד) דינו כיבש. וביאר בהליכות שבת שנחלקו מה הטעם להתיר בישול שומן שנקרש: לדעת האור לציון טעם ההיתר הוא שזה גרמא. לפי זה מותר לחמם מאכל נוזלי שנקרש אפילו שנקרש במקרר, שסוף סוף זה גרמא. לדעת הגרש"ז טעם ההיתר הוא מצד שמצבו עכשיו יבש, ולכן אם נקרש רק מחמת המקרר ובצורה טבעית אינו נקרש אין להחשיבו יבש. ולכאורה צ"ע שגם הגרש"ז הסביר (מנחת שלמה תנינא סוף סימן כ) את טעם ההיתר מצד גרמא, וליתר דיוק הוא ביאר שאין כאן אפילו גרמא כי בזמן המעשה אין כאן כלום ע"ש. וצ"ע אם דבריו בשש"כ (הע' קצח) נאמרו גם לגבי כל רוטב שנקרש במקרר או שנאמרו רק לגבי חמאה. למעשה ניתן להקל כדעת הארחות שבת, וכך כתב המנוחת אהבה (י, מח), ועוד. ועוד יש לצרף שדעת המנחת כהן ועוד כמה פוסקים שכאשר יש רק מיעוט נוזלים שהתבשלו ורוב המאכל יבש מותר לחמם אותו בשבת. וכן דעת החזון עובדיה (ח"א עמ' פח). אף שהרבה פוסקים חלקו עליהם (ראה למשל מ"ב שיח לב), ניתן לצרף שיטה זו. בפרט יש להקל אם מניחים את המאכל עם מעט רוטב על הפלטה לפני שהפלטה נדלקת, כאשר הפלטה עתידה להידלק על ידי שעון שבת שיש לצרף את דעת החזון עובדיה (ח"א עמ' שמח) שמותר באופן כזה אפילו לחמם מרק קר על הפלטה. אף שרבים חולקים על שיטתו בזה (למשל שש"כ א לב). כאשר המאכל רובו יבש ויש בו מעט רוטב קרוש מותר כאמור לחמם על הפלטה ואין בכך איסור בישול. אך יש לציין שהאשכנזים לכתחילה מחמירים לא לחמם מאכל יבש שיימס וייהפך לנוזל מצד איסור 'נולד' (רמ"א שיח, טז). אמנם אם יש רק מעט רוטב והנוזל מתערב לתוך התבשיל מיד עם הפשרו אין בעיה (מ"ב שיח קה). וכן אם רגילים לאכול את הרוטב גם כשהוא קרוש כגון רוטב דגים אין בעיה (שש"כ א, הע' קכג). כל טוב!