מדוע אנו מוצאים בחלק מהפרשות הפטרות שונות בין ספרדים לאשכנזים, ובאחרות יש הסכמה? ובפרט מדוע בפרשת ויחי יש 3 נוסחים: ויקרבו ימי דוד, לאשכנזים - הבאים ישרש, ולספרדים - ירמיהו בן חלקיהו. ולפי המקובל בבתי הכנסת קוראים את הנוסח השלישי (ויקרבו ימי דוד) שאינו משויך לא לספרדים ולא לאשכנזים?

שלום וברכה! חכמים לא קבעו לכל פרשה הפטרה מסוימת, אלא התקנה היא כללית, להפטיר בפרשיה בנביא שקשורה לפרשת השבוע (ראה למשל רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג, ג; שו"ע רפ"ד, א). משום כך נוצרו במשך הדורות הבדלי מנהגים, כאשר קהילות שונות בחרו להפטרה פרקים שונים מן הנביאים, משום שאפשר למצוא בנביאים פרקים שונים שקשורים באופן זה או אחר לפרשת השבוע. כך כותב הכסף משנה (הלכות תפילה ונשיאת כפים י"ב, יב): "שלא היה להם באותו זמן (- בזמן חז"ל) הפטרות קבועות כמונו היום, אלא כל אחד היה מפטיר ענין שנראה לו שהוא מתייחס לפרשה. וגם בזמננו זה יש חילוק מנהגים בהפטרות." לגבי פרשת ויחי, נראה שיש בדבריך טעות: בפרשת ויחי ישנו מנהג אחיד בכל העדות, לקרוא את "ויקרבו ימי דוד". שתי ההפטרות הנוספות שהזכרת שייכות לפרשת שמות, שבה האשכנזים קוראים את "הבאים ישרש יעקב", ואילו הספרדים "דברי ירמיהו". בפרשה זו יש גם מנהג שלישי, של התימנים, שקוראים "הודע את ירושלים". כל אחת מן ההפטרות הללו מתקשרת אל הפרשה באופן כזה או אחר: הפטרת "ויקרבו ימי דוד" מתקשרת לפרשת ויחי, שכן בפרשת ויחי מסופר על דברי יעקב לבניו לפני מותו ועל פטירתו של יעקב, ובמקביל בהפטרה מסופר על דברי דוד לשלמה לפני מותו ועל פטירת דוד. הפטרת "הבאים ישרש" מתקשרת לפרשת שמות בגלל הפסוק הפותח, שמקביל ל"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" (עיין מדרש אגדה שמות א', א; לבוש תרפ"ה, א). הפטרת "דברי ירמיהו" מתקשרת לפרשת שמות בגלל שהיא מתארת את הקדשת ירמיהו לנביא, במקביל להקדשת משה רבינו לנביא שמופיעה בפרשת שמות. הפטרת "הודע את ירושלים" מתקשרת לפרשת שמות בכך שמתוארת בה ראשית התהוותו של עם ישראל תחת שיעבוד מצרים.