אני לומד כיום בישיבת הסדר, וקצת קשה לי כל העניין הזה של לקום בבקרים לתפילות של הישיבה וזה הופך את הלו"ז ללו"ז לא בריא בלי מחויבות לקום בשעות נורמליות בבקרים, אז אני וחברי לשיעור החלטנו לקיים איזה שהיא התערבות ביננו שאמורה לעודד ולחייב אותנו יותר לקום, בחוזה ההתערבות ביננו נכתב שמי שיגיע אחרי 7.40 נחשב שהפסיד ויתחייב בהוצאות של 60 עד 120 ₪, הבוקר אני הגעתי על התפר שבין 38 ל39 לפי השעון שלי, אך לפי השעון של בית המדרש מתברר שזה היה כנראה על התפר שבין 40 ל41 ולא ממש ברור אם זה היה לפני או אחרי, מכיוון שזה עניין של שניות. יש לציין שהסכמנו שהשעה בהתערבות תלך על פי שעון בית המדרש, ובנוסף יש לציין שהשוונו את השעונים עוד לפני ההתערבות אבל מסתבר שנפתח בינהם פער עם הזמן, כעת עומדת השאלה האם זה נחשב שהפסדתי לפי הגרסה של שעון בית המדרש, או שאפילו לפי הגרסה שלו כיוון שזה היה על התפר ולא בוודאות אחרי 7.40 לא נחשב שהפסדתי?

לעניות דעתי יש כאן שני דיונים הלכתיים א. האם התערבות כזאת חלה ומחייבת מבחינה הלכתית ב. בירור התוכן/ הכוונה של ההתחייבות א. בתלמוד ישנה סוגיה המדברת על התחייבות בתנאי. אם תעשה כך או אם אעשה כך אז אתן לך כך וכך.. בדרך כלל מקובל לומר שהתחייבות כזאת אינה תופסת מבחינה הלכתית ואינה מחייבת. אמנם יש מצבים שבהם היא כן יכולה לחול גמו במצב של עשיית קניין בבית דין חשוב או בתוספת נדר ושבועה ועוד. הסברא של דין זה היא שהמתחייב באמת אינו מתכוון להתחייב ולשלם כי הוא סומך על עצמו שלא יגיע למצב של התחייבות כסאת. ישנם יוצאים מן הכלל כמו למשל במצב של התחייבות שתלויה באדם המתחייב וגם הסכום הו הוא מתחייב אינו סכום מוגזם. במקרה שאלתך נראה שהוא עונה לקריטריון זה ( שהרי הקימה תלויה בך וסכום ההתחייבות נראה שאינו מוגזם) ולכן ההתחייבות קיימת אף שלא נעשתה בבית דין או תחת נדר או שבועה. ( להרחבה ניתן לעיין בבא מציעא סו ב. שולחן ערוך חושן משפט סימן רז סעיף יג) ב. לעניין כוונת ההתחייבות . בהבנת הלשון " אחרי 7.40" ישנו דיון בפוסקין כאשר אדם מתחייב להגיע עד... האם זה עד בכלל או עד ולא בכלל. מובא להלכה שבלשון במי אדם הכוונה שאדם אומר זה 'עד ולא עד בכלל' לכן אם ההתחייבות היתה להגיע עד 7.40 היה ניתן להבין אותה שזה עד שעה 7:39 ו59 שניות. ( תשובת רשב'א בית יוסף סימן עג) אם הלשון היא שלא להגיע אחרי השעה 7.40 יש לדון מה כוונת בני אדם האם הכוונה היא שלא להגיע ב7:41 או שלא להגיע ב7:40 ושניה 01. לא מצאתי מקור להוכיח מה מוגדר כוונת לשון בני אדם באופן זה. אחרי הכל יש לדקדק בשטר ההתחייבות ( כפי שמובן שיש שטר שעליו חתומים המתערבים) ולפרשו לפי כללי חז'ל בהבנת לשון בני אדם אם לשון ההתחייבות