שלום לרב, היכן קובעים מזוזה בין הסלון למרפסת ?

תשובה: מרפסת בקומות עליונות בצד ימין מהסלון למרפסת. ואילו מרפסת בקומת קרקע/ חצר, כאשר יש כניסה מרשות הרבים לתוך הבית, קובעים בימין הכניסה מהמרפסת לסלון, כמו כל כניסה לבית. ואם אין כניסה מהרחוב לבית כמו כל מרפסת ביציאה מהסלון. הרחבת תשובה: חצר או מרפסת בקומת קרקע – כאשר יש כניסה לבית מהרחוב דרך החצר או המרפסת לכל הדעות, נחשב ככניסה נוספת לבית, והמזוזה תיקבע בימין הפתח הכניסה לבית. ג. מרפסת בקומות העליונות או בקומת קרקע וכן חצר סגורה ( שלא ניתן להיכנס מהרחוב לבית דרך החצר) יש בזה דעות היכן לקבוע את המזוזה בצד ימין ביציאה מהסלון למרפסת, או בצד ימין בכניסה מהמרפסת לסלון. וכתב בשו"ת מהרי"ל (סימן צ"ד), פתח שבין הבית לחצר, אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים, אז יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר. וכך פסקו הבית יוסף סימן רפט,ג, ט"ז, ש"ך ועוד. וכתב הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחווה דעת (ד,נא) לאחר שהביא את דעת המהרי"ל כתב, אולם מדברי הגאון רבי עקיבא איגר בחידושיו מתבאר שסובר שאין לחלק בזה. שהוא חידש שהמרפסת נחשבת כאוויר וככניסה לבית, ולכן לדעתו להניח המזוזה בימין הכניסה לסלון מהמרפסת. לכן סיכם כאשר המרפסת יש לה תקרה ושטח של ארבע אמות על ארבע אמות, יניח מזוזה בברכה בימין היציאה מהסלון למרפסת ואם לא פטור ממזוזה. והרוצה להחמיר יקבע מזוזה ללא ברכה. וגם בספר חובת הדר פסק כדעת המהרי"ל (פרק ח, סוף הערה ו) תוספת תשובה: הוסיף בשו"ת יחוה דעת שם: לכאורה מרפסות ללא תקרה ועוד אם אין בהם ארבע אמות על ארבע אמות (192*192 ס"מ) פטורה ממזוזה שהרי מבואר במסכת מנחות (ל"ג ע"ב) בית שאין לו תקרה, פטור ממזוזה. וכן פסקו הרמב"ם ועוד. וזהו העיקר, שבדרך כלל אין במרפסת ארבע אמות אורך על ארבע אמות רוחב - כך מובא שם. גם בשו"ת שאלת שלמה חלק א' כתב שמנהג ירושלים שאין קובעים מזוזות בפתחי המרפסות והגזוזטראות, ושיש להם על מה שיסמוכו. שבדרך כלל היו ללא תקרה וללא גודל מינימלי ורואים שלא חששו לרע"א.