שלום וברכה כבוד הרב, התעוררה לי השאלה מהי אהבה טהורה שאיננה תלויה בדבר כאהבת יונתן ודוד כמובא במשנה. דהיינו אפילו האהבה של אדם כלפי אשתו אני מניח בצורה תיאורטית שאם היא כבר לא תהיה שומרת מצוות או תפסיק להאמין וכדומה שזאת סיבה מספקת בשביל האדם לא להמשיך לחיות יחד. האם זה נקרא שבעצם אהבה כזאת היא בעצם תלויה בדבר? אני מניח שרבים לא היו מעוניינים להמשיך לחיות עם בן זוג שעבר תהליך כזה של "חזרה בשאלה". האם בעצם אז אהבה כזאת היא תלויה בדבר וממילא עליה נאמר שברגע שבטל הדבר בטלה האהבה?

לשואל, שלום וברכה! בוודאי אהבת איש ואשתו מבוססת על ערכים משותפים ותכונות טובות שהם מוצאים זה בזו, ואם הדברים הללו יתבטלו חלילה - גם האהבה תתבטל. המשנה קוראת "אהבה התלויה בדבר" לאינטרס חיצוני ולא מהותי, כגון תאווה זמנית (כמו בדוגמה של אמנון ותמר, שסופה הוכיח על תחילתה). ראה בדברי המפרשים שם (אבות פ"ה מט"ז), ודומני שרובם ככולם אומרים את זה בסגנונות שונים, אבל במיוחד ברורים דברי הספורנו: "האהבה תקרא 'תלויה בדבר' כשמציאותה נתלה בדבר חוץ מן הנאהב, כמו שיקוה האוהב להשיג דבר אשר בלעדיו לא היתה אותה האהבה נמצאת כלל. אמנם האהבה 'שאינה תלויה בדבר' היא שסיבתה היא היות הנאהב ראוי לכך בעיני האוהב, בלתי שישגיח בזה אל דבר חוץ מן הנאהב".