שלום כבוד הרב. אומר רבי תנחומא במדרש ויקרא רבה על הפסוק הראשון בחומש ויקרא ויקרא אל משה ולאדם לא קרא ויקרא ד אלוקים אל האדם אלא אין גנאי למלך לדבר עם אריסו. וידבר ד אליו ועם נח לא דבח וידבר אלוקים אל נח אלא אין גנאי למלך לדבר אם נקדודו. ויקרא אל משה ולאברהם לא קרא ויקרא מלאך ד אל אברהם אלא אין גנאי למלך לדבר עם פודנקי שלו. ויקרא אל משה ולא כאברהם כתיב ויקרא מלאך ד אל אברהם המלאך קורא והדבור מדבר ברם הכא אמר הקב"ה אני הקורא ואני המדבר שנאמר אני דברתי אף קראתיו הביאותיו והצליח דרכו. אפשר להבין את ההבדל בין האדם הראשון למשה רבנו שכן האדם חטא ונפל במעלתו וגורש מגן עדן. נח סיים את חייו לא בצורה חיובית וגם יש לגביו ביקורת שלא ניסה להציל את דורו אלא התרכז בו ומשפחתו. אך איך אפשר לומר כך על אברהם אבינו פונדקי שלו? גם למה בכלל לעשות השוואה כזאת ולהציג את שמו של אברהם אבינו זה נשמע צורם מאוד?

עבודת ד' של כל אחד מהאבות, מרוע ישראל, מהאושפיזים וכו', הייתה שונה. אברהם - איתן האזרחי היה ראש וראשון למפיצי אמונת הייחוד, ובכלל הפצת שם ד' בעולם - את זה [לדוגמה] הוא עשה הרבה יותר ממשה רבנו, ואולם בכל שנוגע ל"דיבור" ד' עם בני אדם, עם נביאים - אין, לא היה ולר יהיה, יותר ממשה. לכן, בכל שכרוך בהיבט זה, אכן אין כמשה.