מה הסיבה לחגיגת שושן פורים דוקא בערים מוקפות חומה? האם רק בגלל ששושן היתה מוקפת חומה? הרי קביעת שוני זה בין הערים גורם להבחנה בין סוגי יהודים הגרים במקומות שונים וכל מטרת חג פורים לאחד בין היהודים? והאם מיקום הערים מוקפות חומה בהן חוגגים שושן פורים הוא בכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושוע בן נון (ומדוע לא בזמן אחשורוש)? והאם בכל הערים המוקפות חומה בעולם או רק בארץ ישראל?

שלום וברכה קביעת תאריך החג נקבעה לפי נס המנוחה לעם ישראל . לפי גזרת המן , ישראל היו צריכים ח''ו להיות טרודים . ה' בחסדיו יצר 'ונהפוך הוא' , ישראל נחים אחר המלחמה המוצלחת באויביהם. (כך רואים מהפסוקים וכך מציין הר''ן) כיון שהמנוחה בשושן היתה בתאריך שונה משאר המקומות, ממילא החג (שנקבע כאמור לפי תאריך המנוחה) חל בזמנים שונים. מסברא יש לדמות עיר מוקפת (בכל מקום בעולם) לשושן שהיתה אז מוקפת, ושאר ערים בעולם שאינן מוקפות דומות לשאר המקומות שנחו בתאריך יד אדר. אכן היה ראוי להתייחס למוקפים בזמן אחשוורוש, אלא שאז היה נגרם בזיון לא''י שהיתה אז חרבה וללא הקפת חומה. היה יוצא שא''י חוגגת ביום יד ואינה במעלה של ערי חו''ל המוקפות. כדי שלא לבזות את א''י, קבעו שעיר תיחשב מוקפת לפי תקופת יהושע בן נון. עצם כך שאתה שואל את השאלה המתבקשת הזו [מדוע לא התחשבו בתקופת אחשוורוש], היא כבר מייקרת את כבוד א''י. בעקבות השאלה נתנת התשובה שעניינה להגן על א''י וממילא ארצנו הקדושה מתעלה. (כך מבאר הט''ז את הר''ן). לגבי שאלתך שהשינוי בין המקומות גורם לחוסר אחדות, אפשר לומר להפך. אחדות היא איננה אחידות. יש החושבים שכולם צריכים לחשוב אותו דבר ורק אז יש אחדות. ביהדות זה לא כך. יש הכרה ליכולות של כל יהודי. צריך את החשמלאי ,את הבנאי ,את החנווני ,את הרופא ואת הפוליטיקאי . צריך שכל אחד יבחר לו את שליחותו בעולם ע''פ כוחו היחודי. יחד עם זאת כולם צריכים לחיות באחדות והיינו להרגיש שכולם הם חלק מהעם היהודי, כולם אחים ,לכולם יש אחריות הדדית וממילא משתדלים לחיות בהרמוניה ובשיתוף פעולה. כך בדיוק קורה בפורים. כל מקום חוגג לפי עניינו , לפי תאריך מנוחתו, אך כולם שותפים לשמחה של כולם. גם הפרזים לא אומרים וידוי ביום טו. גם המוקפים לא אומרים וידוי ביום יד. בעז''ה שנזכה לאחדות מלאה בעם ישראל ותגיע גאולתנו במהרה וברחמים גדולים מקורות והרחבה שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרפח סעיף א 'כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו, אפילו אם הם בחוצה לארץ ...'. ט"ז אורח חיים סימן תרפח ס"ק א (א) כרכין המוקפים חומה. הקשה הר"ן למה חלקו מצוה זו לימים חלוקים וקבעו יום מיוחד לפרזים משא"כ בשאר המצו' ותי' שלא נחו בשוה ... ותי' רבא הואיל ונעשה בו נס ההריגה ביום י"ד ונחו בט"ו ע"כ קבעו שם בט"ו וא"כ כשיש חילוק בין שושן לפרזים סברא לדמות כל המוקפים לשושן ופרזים לשאר עיירות שהיו בזמן ההוא אלא שהי' ראוי לחלק במוקפין מן אחשורוש בזמן שהי' הנס אלא דהי' א"י חוץ לחיוב הקריאה כמוקפין והם רצו שלא לעשות זילותא לא"י שהית' חריבה בימים ההם וכדי לכוללה לשושן שהי' הנס ביותר וראוי לתת לא"י כל מעל' שאפשר ע"כ תלוי במוקף מיהושע ממילא גם א"י יהי' לו מעלה דשושן ומזה נמשך החילוק דמוקפין לאין מוקפין. וז"ש הב"י בשם הרמב"ם ולמה תלוי הדבר בימי יהושע כדי לחלוק כבוד לא"י כו' ויהיה לזכרון לא"י בנס זה עכ"ל פי' דע"י שיראו הדבר הזה שתלאו במקדש ולא באחשורוש כמו שהי' ראוי וישאלו ע"ז וישובו ע"ז שעושין כן לכבוד א"י כנלע"ד נכון ביאור דברי הר"ן בלי ספק. ...' משנה ברורה סימן תרפח ס"ק א (א) המוקפים חומה מימות יהושע בן נון - כי בזמן מרדכי בעת הנס כתיב שהיהודים שבכל מקום נלחמו ביום י"ג ונחו ביום י"ד ועשו אותו משתה ושמחה ובשושן ניתן ליהודים להלחם עם העכו"ם גם ביום י"ד ולא עשו יום טוב עד ט"ו וכיון שבאותו זמן נחלקו לשני ימים ולכן כשקבע מרדכי ואסתר בהסכמת אנשי כה"ג לקבוע פורים לדורות חלקו ג"כ אותו לשני ימים והיה ראוי לתקן שכל עיר שהיא מוקפת חומה כמו שושן יהיה דומה לשושן לעשות בט"ו והיה ראוי לתלות הכבוד בשושן ולתקן שכל עיר שהיא מוקפת חומה מימות אחשורוש יקראו בט"ו אך כיון שא"י היתה חריבה באותו עת ויהיה לפ"ז עיירות המוקפות בחו"ל חשובות מהם וע"כ תקנו לכבוד א"י שכל עיר שהיא מוקפת מימות יהושע ב"נ יקראו בט"ו אף על פי שאין מוקפות עכשיו והשאר בי"ד לבד שושן אף על פי שאינה מוקפת מימות יב"נ אפ"ה קורין בט"ו מפני שבו נעשה הנס: ואכן גם בפסוקים רואים שהחג נקבע לפי עת המנוחה: אסתר פרק ט (יז) בְּיוֹם־שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה: (יח) והיהודיים וְהַיְּהוּדִ֣ים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ בִּשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה ... (כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים: בשורות טובות לכל ישראל בעז''ה