שלום הרבנית, אני שמיניסטית ומכיתה א בערך הלכתי עם גרביים כי בית הספר דרש זאת ובבית אמי קיבלה על עצמה ללכת עם גרביים מאז שנכנסתי ללימודים. לאחרונה נורא קשה לי הנושא הזה, במיוחד בגלל שעכשיו זה הזמן לעצב לעצמי את החזות התורנית שלי. תמיד היה לי קשה עם הגרביים גם כי היה לי חם ובעיקר כי זה לא יפה בעיני,וממש נלחמתי עם עצמי כל פעם לשים. מצד אחד אני רוצה להמשיך עם המצווה בשירות והלאה ומצד שני עלתה בי מחשבה שאולי אני מחמירה על עצמי יותר מידי עד כדי צער, ואולי אני לא נוהגת טוב בזה. רציתי לשאול 2 שאלות: 1. האם אני נוהגת טוב בהחמרה?ויש עניין בה גם אם היא גורמת לצער מסויים? 2. מבחינת ההלכה האם מותר שרק כף הרגל תהיה חשופה? אני יודעת שאם אני ילך עם טייץ וכפכפים זה יקל עלי נפשית. תודה רבה

שלום וברכה. ראשית אני לא פוסקת הלכה. בכל מה שקשור הלכתית אני לא כתובת. יש דעה הלכתית של החפץ חיים שבמקום שרגילים ללכת עם השוק גלויה אפשר ללכת כך. זו הקלה שלא כולם נוהגים בה.. אם תרצי לשנות את זה שקיבלת על עצמך גרביים תוכלי לעשות התרת נדרים בפני שלשה, כאשר סיבת ההתרה היא שהיית צעירה ולא ידעת עד כמה זה יהיה לך קשה. לגבי הפרטים כדאי שתפני לפוסק. יש שיטות בהלכה שמותר שכף הרגל תהיה חשופה., כמו השוק. כפי שכתבתי לך. האם זה הדבר הנכון לך לעשות? יש מעלה בהתמסרות לקיום מצוות למרות שזה קשה. יש בכך זיכוך וקשר עם השם. יש חסרון בצער והתמרמרות פנימית על קושי בשמירה על צניעות. אני מכירה משהי שהתירה נדר של כיסוי השוק, ואחרי שנים חזרה לזה מרצונה. יש כאלה שלא חוזרות לזה. יש אפשרות הלכתית כזאת. האם היא נכונה לך? זה כבר חוזר אליך. ככל שהמחיר על הגרביים כבד, עדיף להתמקד בחיוב ולא בהחמרה. ככל שהוא אפשרי, יש בכך מעלה. בהצלחה רבה. שה' יאיר את עיניך ויפתח את ליבך ואת לב כולנו לאהבתו ולייראתו ולעשות רצונו בלבב שלם. בברכת פסח כשר ושמח. נעמי