בספר בן איש חי שנה ראשונה פרשת וארא סעיף ב כתוב. שמעלת קריאת שמע שאומרים בקרבנות גבוהה יותר ממעלת קריאת שמע של ערבית. וקשה לי שהרי קריאת שמע של ערבית היא מצווה מדאורייתא והקריאת שמע בקרבנות היא תקנה מאוחרת יותר?

ראשית צריך לדעת שמקור דברי הבן איש חי כפי שהוא בעצמו כותב הם דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות, האר"י שם מאריך לבאר את מעלת ומשמעות קריאת שמע והוא מסכם כך: "והרי לך סדר ד' מיני קריאת שמע מלמטה למעלה. בתחילה הגרועה מכולם הוא קריאת שמע שעל המטה. ואחריו קריאת שמע דערבית. ואחריו קריאת שמע דקרבנות. ואחריו קריאת שמע דיוצר, וזה המעולה שבכולם". ולגופו של ענין, אכן השאלה טובה, וכך כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספר הליכות עולם על הבא"ח: "הנה על פי הפשט דבר זה תמוה מאד, שהרי קריאת שמע של ערבית היא מצווה מן התורה, ואילו קריאת שמע דקרבנות אינה צריכה אפילו מדרבנן אלא שנהגו לאומרה עם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שמא יתעכבו מקריאתה עד אחר זמנה וכו'" כלומר קשה לומר שמעלת קריאת שמע שאפילו מדרבנן אינה מחויבת, גבוהה ממעלת קריאת שמע שחיובה מן התורה? לענ"ד, יתכן שכוונת האר"י לומר שבאופן כללי מעלת קריאת שמע של שחרית גבוהה משל ערבית, ומכיון שלפי הקבלה, קריאת שמע של שחרית מורכבת משני שלבים הרי שכל אחד מהשלבים עליון מקריאת שמע של ערבית, אך כאמור, לפי הפשט, מכיון שדי בקריאת שמע אחת בבוקר, בודאי שמעלת קריאת שמע של ערבית שהיא מצווה מדאורייתא גבוהה ממעלת קריאת שמע של הקרבנות בבוקר שאינה מחויבת אפילו מדרבנן. בשולי הדברים נוסיף שתלמיד חכם היסב את תשומת ליבי לכך שבשער הכוונות קריאת שמע דרוש ג כתב האר"י שלפי מנהג ותיקין אין צורך בכלל בקריאת שמע הראשונה, דתפקידה להחזיר את המוחין שהסתלקו בלילה, וכאשר מתפללים כותיקין הרי כמעט שלא הסתלקו, ואין צורך בק"ש דקרבנות.