מגיל צעיר למדתי שהכל לטובה - אני חי לפי דרך שאומרת שבמקום להצטער צריך לחפש איזו זכות גדולה קיבלנו,להבין שכמו שבורא עולם יצר אותי מסיבה מסויימת ככה לכל דבר שהוא נתן לי אולקח ממני יש סיבה מסויימת ושבסוף המצב הרע שבו אני שרוי יוביל למשהו טוב. הגישה הזאת גרמה לי לחשוב: אם הקדוש ברוך הוא לקח מאיתנו את בית המקדש - כנראהיש לזה סיבה טובה, זה יעזור לעם ישראל להשתפרמבחינה מסויימת, כרגע זה נראה דבר רע אבל בעתיד זה יתברר כדבר טוב (יכול להיות שלא נגלה איךאבל אני אישית מאמין שזה ישנה את העולם לטובה). אם כך, אנחנו לא אמורים לשמוח מזה שקרה לנו דבר שכזה במקום להיות שרויים באבל? בפרקי אבות רשום "איזהו העשיר השמח בחלקו" אם נצטער על מה שאין לנו ולא נסתכל על כל הדברים הטובים שקיבלנו ברוך ה - איך נוכל לקיים את האמרה הזאת? תודה על הזמן שגזלתי ממך, אשמח לתשובה מפורטת

שלום וברכה. אתה צודק לגמרי. אכן כל מה שהקב"ה עושה יש לזה סיבה טובה ומוצדקת, הכי נכונה וטובה עבורינו באותו זמן. כל רע שיש בעולם הוא חלק מתהליך וחשבון אלוקי . הצער והאבילות אינן סותרים את זה. להיפך. הם מעוררים אותנו להסתכל בעומק הדבר שקרה, ולהבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו, איך הוא רוצה שנשתנה. וממילא השינוי שיקרה עקב כך הוא הטוב הנגזר מהרע שקרה במציאות. האסון שחווינו בשמחת תורה הוא אסון וצער נוראי. אי אפשר לומר שנשמח בזה כי זה טוב של הקב"ה. יש כאן הרבה צער ואבילות. והרבה חשבון נפש שאנחנו צריכים לעשות, במובן הפרטי של כל אחד, ובמובן הלאומי של עם ישראל. בצדדים הרוחניים ובצדדים הגשמיים המעשיים. ועם כל זה אנו מאמינים שמתוך הקושי והחורבן הקב"ה יעלה אותנו למציאות טובה יותר ומתוקנת יותר. זה התהליך הנכון וההסתכלות הבריאה על התהליכים הללו. ובע"ה שנזכה בקרוב לראות את אור ה' בעולם ולזכות לגאולה שלמה!!