1. חבר שלי ביקש לקנות לו מוצרים (כלי עבודה ומחשב) בתשלומים בויזה. כל עוד הוא עמד בתשלומים הכל היה בסדר, יום אחד, אחרי שהוא עבר לעיר אחרת, הפסיק לשלם לחלוטין. אני לא שילמתי את חובו לויזה כך שהחוב היה טופס מסגרת אשראי וצובר ריבית, אותה גבו ממני.  ניסיתי להזמינו לדין תורה אך הוא סירב ופניתי לבית משפט, אשר זיכה אותי ופסק הוצאות משפט. בגלל שעד פירעון מלא של החוב הוא צבר ריבית אני שואל האם ניתן לתבוע אותו או שזה נזק עקיף שלא ניתן לתביעה? והאם אני צריך להחזיר לו הוצאות משפט שקיבלתי?  2. רכשתי מוצר יקר אשר פורסם כנמכר ב-36 תשלומים ללא ריבית. לאחר ביצוע עסקה התברר לי שהעסקה נעשתה בתשלום אחד, ביקשתי מהחברה לתקן זאת וגם פניתי להגנת הצרך אל ללא מועיל. הגשתי תביעה לבית המשפט אשר כוללת בין היתר גם עוגמת נפש וגם את הריבית אותה אני משלם לחברת ויזה כי אין באפשרותי לפרוע את התשלום (הוא טופס מסגרת אשראי ואני משלם על זה ריבית). האם אני יכול להציע פשרה לחברה, כך שהיא, בהסכמתה לא תשלם עוגמת נפש והוצאות משפט אלא רק את הריבית או שעלי למחוק את התביעה כי הנזק שנגרם הוא עקיפי ולא ניתן לתובעו לא בבית דין ולא בבית משפט? 3. האם מותר לפרסם באינטרנט חוות דעת שלילית על השירות הרגוע וכדומה? כמובן שזה אמת.

שלום וברכה, 1. נתבע סרבן, האם התובע יכול לגבות את כל מה שפסקו הערכאות? הנתיבות (כו,ב), כתב לגבי נתבע בערכאות (שבי"ד לא נזקקים עוד לתובע משום קנס) שעל הנתבע לשאול את ביה"ד מה הוא חייב על פי דין תורה ולפרוע לתובע וז"ל: "ומדסתמו הפוסקים משמע דהעיקר כטעם הב' (קנס), ולעולם אין בית דין נזקקין לו. אבל אם הבעל דין יודע בעצמו שחייב לו ע"פ דין תורה, ודאי דצריך לשלם לו, ואפי' אם הוא מסופק צריך לדון לפני דייני ישראל, שלא יהיה ספק גזל תחת ידו". אך יש חולקים על כך, הג"ר אליקים געץ (אבן השהם נט) ז"ל: "המעיין במהרי"ק (קפז) יראה דלאו משום קנס אין נזקקין, אלא מכח דינא דמלכותא דינא, ומה שכתבו הפוסקים והרא"ש דאל"כ ביטלת כל דייני ישראל... מאחר שקיבל והלך לדייני נכרים א"כ קיבל עליו דינא דמלכותא, ליכא מאן דפליג". ובשו"ת מהרש"ם (א סימן פט) כתב שאינו צריך להחזיר מטעם שהנתבע שסרב להגיע לדין תורה והלך לערכאות קיבל על עצמו את דינם, כדין נאמן עלי אבא. הרב אשר וייס אמר בשיעור שלדעתו גם כוונת הנתיבות רק לגבי כסף שיש בו איסור תורה כגון ריבית, או שקיבל בשקר וכדו' אך לגבי כסף שקיבל ע"פ חוקי הערכאות אינו חייב להחזיר. לגבי הריבית, יש לדון האם יש כאן בעיה של ריבית, שהרי לא עשית היתר עיסקא עם החבר? נראה שכיוון שלקחת את ההלוואה דרך הוויזה בשביל החבר הרי הוא כשליח של החבר וחיוב הריבית הוא על החבר (ט"ז יו"ד קע, ג), לכן מותר גם לתבוע את החבר על הריבית הנ"ל. 2. במקרה זה נראה לענ"ד שיש בעיה לתבוע את הריבית משום שלא קנית בשבילם את המוצר, לכן תביעת הריבית אסורה מדין ריבית. 3. פרסום ביקורת שלילית על בית עסק - אם מדובר לנותן שירות הגון הייתה טעות חד פעמית - אסור לפרסם. אך אם מדובר בבעל עסק נוכל, או שהוא מתנהל בחוסר מקצועיות שחוזרת על עצמה - ניתן לפרסם בתנאי שמקפיד על כתיבת העובדות בלא גוזמה. כאשר כוונתו לתועלת הציבור ולא כנקמנות. וכאשר הוא מבין שזו הדרך לשפר את השירות. בברכה,