מדוע אומרים למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים לפני תקיעת שופר? האם זו חובה או מנהג? תודה.

מדובר במנהג - ולא הלכת-חובה; יתירה מזאת, לא זו בלבד שהמנהג מוכר רק החל מתלמידי האר"י, ולא קודם לכן, אלא שגם אחרי כן היו - ויש - שלא נוהגים לאומרו, ויש שאף שאף שללו זאת. כך, לדוגמא, הגר"א - כפי שמובא באסופת נוהגיו: "מעשה רב" אות ר"ו - ככל הנראה כחלק ממשנתו העקבית שלא לומר בציבור שום דבר שלא תוקן על ידי הקדמונים. אשר לנוהגים כן לאומרו, ולא פעם אחת אלא שבע פעמים: נאמרו בזה טעמים רבים, ונסתפק באחד. במסכת סופרים (יח, יא) נאמר מפורשות שפרק זה שבתהלים הוא המזמור של ראש השנה. אמת, הדבר לא צויין שם בקשר לתקיעות עצמן, אך יש להניח שהבוחר באמירת מזמור שבע פעמים, בחר דווקא בו בשל כך, וכמובן בשל העובדה שמוזכר בו גם שופר, וגם תרועה. אשר לאמירה שבע פעמים: למספר שבע ישנן משמעויות רבות, ובהקשר דנן נצביע על נפילת חומות יריחו וכיבוש ארץ ישראל בהקפת העיר - ביום השביעי - שבע פעמים, עם שופרות. משמע, יש בכך סגולה של הפלת מעקשים, כדוגמת חומות וכדוגמת השטן, שעליו אומרים בסמוך לכך פסוקי קר"ע שט"ן. מכאן אפוא פשר אחד לבחירה במזמור זה דווקא ולאמירתו שבע פעמים; וכאמור - ניתנו למנהג זה עוד שפע ביאורים נוספים. שנה טובה ומתוקה.